Évangile selon Matthieu 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jésus monta dans la barque pour faire la traversée et il arriva dans sa ville.	1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו
2 À ce moment on lui amena un homme paralysé, étendu sur un brancard. Jésus vit la foi de ces gens et il dit au paralysé: "Courage, mon gars, tes péchés sont pardonnés!”	2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך
3 Il y avait là des maîtres de la Loi; aussitôt ils se disent: "Cet homme se moque de Dieu!”	3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא
4 Mais Jésus a vu ce qu’ils pensent, et il leur dit: "Pourquoi faites-vous ces réflexions méchantes?	4 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם
5 Quel est le plus facile à dire: ‘Tes péchés sont pardonnés’, ou: ‘Lève-toi et marche?’	5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך
6 Sachez donc que le Fils de l’Homme a autorité sur la terre pour pardonner les péchés.” Alors Jésus dit au paralysé: "Lève-toi, prends ton brancard et rentre chez toi.”	6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך
7 Aussitôt l’homme se leva et rentra chez lui.	7 ויקם וילך לביתו
8 En voyant cela la foule fut saisie de crainte; elle rendait gloire à Dieu pour avoir donné un tel pouvoir à des humains.	8 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם
9 Jésus s’en alla plus loin et vit celui qui était à la douane. Il dit à cet homme, un dénommé Matthieu: "Suis-moi!” L’autre se leva et se mit à le suivre.	9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך
10 Comme Jésus était là à table dans la maison, un certain nombre de collecteurs de l’impôt et d’autres pécheurs étaient installés avec Jésus et ses disciples.	10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו
11 En voyant cela, les Pharisiens commencent à discuter avec ses disciples: "Comment votre maître peut-il manger avec des collecteurs de l’impôt et des pécheurs?”	11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם
12 Mais Jésus l’entend et leur dit: "Ce ne sont pas les bien portants qui ont besoin d’un médecin, mais les malades.	12 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים
13 Allez donc apprendre ce que veut dire cette parole: C’est la miséricorde que j’aime, non les offrandes! “Je ne suis pas venu, moi, pour appeler des justes mais des pécheurs.”	13 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה
14 À leur tour les disciples de Jean s’approchent et lui disent: "Nous jeûnons souvent et les Pharisiens également; pourquoi tes disciples n’ont-ils pas de jours de jeûne?”	14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים
15 Jésus leur répond: "Vous ne pouvez tout de même pas imposer le deuil aux compagnons du nouvel époux tant que l’époux est avec eux. Le jour viendra où l’époux leur sera enlevé; alors ils jeûneront.	15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו
16 “On ne rapièce pas un vieux vêtement avec une pièce de tissu qui n’a pas encore été lavé; sinon la pièce tire sur le vêtement et la déchirure devient pire.	16 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה
17 On ne met pas non plus du vin nouveau dans de vieilles outres; sinon les outres craquent, le vin se répand et les outres sont perdues. On met le vin nouveau dans des outres neuves, et ils se conservent pareillement.”	17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו
18 Comme Jésus leur parlait, voici qu’un chef arrive et se prosterne devant lui en disant: "Ma fille vient de mourir. Viens pourtant, tu lui imposeras la main et elle vivra.”	18 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה
19 Jésus se leva donc pour l’accompagner avec ses disciples.	19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו
20 C’est alors qu’une femme s’approcha par derrière et vint toucher la frange de son manteau. Cette femme souffrait de pertes de sang depuis une douzaine d’années	20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו
21 et elle se disait: "Si je pouvais seulement toucher son vêtement, je serais sauvée!”	21 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע
22 Jésus se retourna et, la voyant, il lui dit: "Courage, ma fille, ta foi t’a sauvée.” Et dès ce moment la femme fut sauvée.	22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא
23 Lorsque Jésus arriva à la maison du chef, il vit les joueurs de flûte et tous les gens qui faisaient du tapage.	23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר
24 Et il leur dit: "Retirez-vous, la fillette dort, elle n’est pas morte!” Les gens se moquaient de lui.	24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו
25 On les mit pourtant dehors, et lui entra. Il prit la fillette par la main et elle se leva.	25 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה
26 Cette affaire fit du bruit dans toute la région.	26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא
27 Comme Jésus quittait cet endroit, deux aveugles le suivirent qui criaient par derrière: "Fils de David, aie pitié de nous!”	27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד
28 Au moment où Jésus entra dans la maison, les aveugles s’approchèrent et Jésus leur dit: "Croyez-vous vraiment que je peux le faire?” Ils répondirent: "Oui, Seigneur.”	28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו
29 Alors Jésus toucha leurs yeux et dit: "Qu’il vous arrive comme vous avez cru.”	29 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם
30 Et leurs yeux s’ouvrirent. Jésus leur fit la leçon: "Faites en sorte que personne ne le sache!”	30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש
31 Mais dès qu’ils furent sortis, ils parlèrent de lui dans toute la région.	31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא
32 Les aveugles étaient tout juste sortis lorsqu’on présenta à Jésus un homme qui avait un démon: il ne pouvait pas parler.	32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד
33 Jésus chassa le démon et le muet commença à parler. Voilà donc la foule tout émerveillée, car les gens disaient: "On n’a jamais rien vu de pareil en Israël!”	33 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל
34 Cependant les Pharisiens étaient là pour dire: "Il chasse les démons avec l’aide du chef des démons!”	34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים
35 Jésus faisait la tournée des villes et des villages. Il enseignait dans leurs synagogues, il proclamait la Bonne Nouvelle du Royaume et guérissait n’importe quel mal ou maladie.	35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם
36 En voyant ces foules il eut pitié d’elles, car elles étaient accablées et sans réaction, comme des brebis qui n’ont pas de berger.	36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה
37 Alors il dit à ses disciples: "La moisson est abondante et les ouvriers sont peu nombreux.	37 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים
38 Priez donc le Seigneur de la moisson pour qu’il envoie des ouvriers à sa moisson.”	38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו