Évangile selon Matthieu 22

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jésus reprit la parole pour les enseigner en paraboles:	1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר
2 "Apprenez quelque chose du Royaume des Cieux. “Un roi a préparé les noces de son fils.	2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו
3 Mais lorsqu’il envoie ses serviteurs pour appeler les invités aux noces, ils ne veulent pas venir.	3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא
4 De nouveau il envoie d’autres serviteurs pour dire aux invités: ‘J’ai maintenant mon banquet tout préparé. Mes taureaux et mes animaux à l’engrais sont déjà tués, tout est prêt; venez aux noces!’	4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה
5 “Mais les invités s’en moquent et s’en vont, l’un à son champ, l’autre à son commerce.	5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו
6 D’autres se saisissent des serviteurs, leur font violence et les tuent.	6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום
7 “Alors le roi se met en colère: il envoie ses troupes pour massacrer les meurtriers et mettre le feu à leur ville.	7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש
8 Puis il dit à ses serviteurs: ‘Les noces sont toujours là, mais les invités n’en étaient pas dignes.	8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה
9 Allez donc aux sorties de la ville et invitez aux noces tous ceux que vous trouverez.’	9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה
10 “Les serviteurs sortent et ramassent sur les chemins tous ceux qu’ils trouvent, bons ou mauvais: la salle du festin se remplit de convives.	10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים
11 “Alors le roi entre pour voir de près ceux qui sont à table et il trouve là un homme qui n’a pas mis le vêtement des noces.	11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה
12 Il lui dit: ‘Mon ami, comment es-tu entré ici sans avoir le vêtement des noces?’ Et l’autre ne répond rien.	12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם
13 Alors le roi dit à ceux qui l’accompagnent: ‘Liez-lui les mains et les pieds et jetez-le dehors, dans les ténèbres; là il y aura pleurs et grincements de dents.’	13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
14 “Sachez-le: beaucoup sont invités et peu sont élus.”	14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
15 Les Pharisiens se déplacèrent pour voir ensemble comment prendre Jésus au piège dans ses propres paroles.	15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר
16 Ils lui envoyèrent donc leurs disciples en même temps que des Hérodiens, et ces gens lui dirent: "Maître, nous savons que tu es droit et que tu enseignes les chemins de Dieu selon la vérité, sans te laisser influencer par personne; car tu ne cherches pas à te faire bien voir.	16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם
17 Dis-nous donc ton avis: est-il permis de payer l’impôt à César ou non?”	17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
18 Jésus a déjà vu leurs mauvaises intentions; il leur répond: "Hypocrites, pourquoi essayez-vous de m’avoir?	18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני
19 Faites-moi voir la monnaie qu’on donne pour l’impôt.” Et ils lui présentent un denier.	19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר
20 Jésus leur dit: "Cette tête, et ce nom qu’on a gravé, de qui sont-ils?”	20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו
21 Ils répondent: "De César!” Alors Jésus leur dit: "Rendez à César ce qui est de César, et à Dieu ce qui est de Dieu.”	21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
22 En entendant cela, ils étaient très surpris. Ils laissèrent Jésus et s’en allèrent.	22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם
23 Un certain jour, des Saducéens vinrent trouver Jésus. Selon eux il n’y a pas de résurrection. Aussi l’interrogèrent-ils de la façon suivante:	23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר
24 "Maître, Moïse a dit: Si un homme meurt sans enfants, son frère prendra la veuve et donnera ainsi des héritiers au défunt.	24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו
25 Or il y avait chez nous sept frères; le premier s’est marié et il est mort. Comme il n’avait pas d’héritier, il a laissé sa femme à son frère.	25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו
26 La même chose s’est passée pour le deuxième: il l’a laissée au troisième, et ainsi de suite pour les sept.	26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה
27 La femme est morte la dernière.	27 ואחרי כלם מתה גם האשה
28 Dans le cas d’une résurrection, lequel des sept aura la femme? Car tous l’ont eue pareillement.”	28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה
29 Jésus répondit: "Vous êtes dans l’erreur, vous ne connaissez pas les Écritures et pas davantage la puissance de Dieu.	29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים
30 À la résurrection on ne prend plus de femme ou de mari: tous sont comme des anges de Dieu dans le ciel.	30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו
31 Quant à savoir s’il y a une résurrection, n’avez-vous pas lu ce que Dieu vous a dit:	31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר
32 Je suis le Dieu d’Abraham, le Dieu d’Isaac et le Dieu de Jacob? Il n’est pas un Dieu des morts, mais des vivants!”	32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים
33 Une foule de gens écoutaient Jésus et ils étaient frappés de son enseignement.	33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו
34 Quand les Pharisiens apprirent que Jésus avait fermé la bouche aux Saducéens, ils vinrent en groupe,	34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו
35 et l’un d’eux voulut mettre Jésus à l’épreuve avec cette question:	35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר
36 "Maître, quel est le grand commandement de la Loi?”	36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה
37 Jésus lui dit: "Tu aimeras le Seigneur ton Dieu de tout ton cœur, de toute ton âme et de tout ton esprit.	37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך
38 Voilà le grand, le premier commandement.	38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה
39 Il y en a un deuxième tout à fait pareil: Tu aimeras ton prochain comme toi-même.	39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך
40 Toute la Loi et les Prophètes tournent autour de ces deux commandements.”	40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים
41 Profitant de ce que les Pharisiens étaient là réunis, Jésus leur posa cette question:	41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר
42 "Parlez-moi du Messie: à votre avis, de qui est-il fils?” Ils lui répondirent: "De David!”	42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד
43 Jésus leur dit: "Mais pourtant David lui donne le titre de Seigneur dans un texte inspiré. Il dit:	43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו
44 Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite et vois comment je fais de tes ennemis ton marchepied.	44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
45 Si David lui donne le titre de Seigneur, comment peut-il être son fils?”	45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו
46 Et personne ne put lui répondre quoi que ce soit. Aussi, à partir de ce moment-là, personne n’osa plus lui poser ce genre de questions.	46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו