Évangile selon Matthieu 21

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ils étaient déjà près de Jérusalem et ils entraient dans Bethphagé sur le mont des Oliviers. Alors Jésus envoya deux disciples	1 ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים
2 en leur disant: "Allez jusqu’au village d’en face. Vous trouverez tout de suite une ânesse attachée avec son petit. Vous la détacherez et vous me l’amènerez.	2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי
3 Et si quelqu’un vous dit quelque chose, répondez que le Seigneur en a besoin mais qu’il les renverra aussitôt.”	3 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם
4 C’est ainsi que se réalisa la parole du prophète:	4 וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר
5 Dites à la fille de Sion: ‘Voici que ton roi vient à toi, pacifique et monté sur un âne, sur un ânon né pour servir.’	5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות
6 Les disciples allèrent et firent comme Jésus leur avait ordonné.	6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע
7 Ils amenèrent l’ânesse et l’ânon; ils les couvrirent de leurs manteaux et Jésus s’assit dessus.	7 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם
8 La foule était très nombreuse; certains étendaient leurs manteaux sur le chemin, d’autres coupaient des rameaux sur les arbres et en couvraient le chemin.	8 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך
9 La foule qui allait devant ou qui suivait lançait des acclamations: "Hosanna pour le fils de David! Béni soit celui qui vient au nom du Seigneur! Hosanna dans les hauteurs du ciel!”	9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים
10 Lorsque Jésus entra dans Jérusalem, toute la ville commença à s’agiter. On disait: "Qui est-ce?”	10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה
11 Et les gens répondaient: "C’est le prophète Jésus, de Nazareth en Galilée!”	11 ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל
12 Jésus entra dans le Temple et il mit dehors tous ceux qui vendaient ou achetaient dans le Temple. Il retournait les tables des changeurs de monnaie et les sièges des vendeurs de colombes.	12 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים
13 Il leur disait: "Il est écrit: Ma maison sera appelée Maison de Prière, mais vous, vous en avez fait une caverne de voleurs.”	13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים
14 Dans le Temple, des aveugles et des éclopés vinrent à lui et il les guérit.	14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם
15 Les chefs des prêtres et les maîtres de la Loi voyaient tous les prodiges que Jésus réalisait; ils voyaient aussi les enfants qui criaient dans le Temple: “Hosanna au fils de David!” et ils étaient furieux.	15 ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם
16 Ils lui dirent: "Entends-tu ce qu’ils disent?” Et Jésus leur répondit: "Bien sûr. N’avez-vous jamais lu ces paroles: Tu as mis ta louange dans la bouche des enfants et des nourrissons?”	16 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז
17 Puis Jésus les laissa et sortit de la ville en direction de Béthanie pour y passer la nuit.	17 ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם
18 Au matin, comme Jésus regagnait la ville, il eut faim.	18 ובבקר שב אל העיר והוא רעב
19 Il alla droit à un figuier qu’il avait vu près du chemin, mais il n’y trouva rien: il n’y avait que des feuilles. Alors il s’adressa à l’arbre: "Tu ne donneras plus de fruits, plus jamais!” Et au même instant le figuier devint sec.	19 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם
20 En voyant cela les disciples étaient tout étonnés et ils lui demandaient: "Mais comment le figuier est-il devenu sec d’un seul coup?”	20 ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם
21 Alors Jésus leur dit: "En vérité, je vous le dis, si vous avez la foi au point de ne pas hésiter, vous ferez beaucoup plus que de dessécher ce figuier; vous direz à la montagne: ‘Enlève-toi de là et jette-toi dans la mer’, et cela se fera.	21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה
22 Tout ce que vous pouvez demander dans la prière, avec la foi vous l’obtiendrez.”	22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו
23 Jésus entra dans le Temple. Il était là en train d’enseigner quand les chefs des prêtres et les anciens du peuple s’approchèrent pour lui demander: "De quelle autorité fais-tu tout cela? Qui t’a chargé de le faire?”	23 ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת
24 Jésus leur dit: "Eh bien moi aussi je vais vous poser une question, une seule:	24 ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה
25 Quand Jean s’est mis à baptiser, était-ce une initiative du Ciel, ou bien humaine?” Les autres commencent à se dire: "Si nous parlons d’une initiative divine, il nous dira: ‘Pourquoi n’avez-vous pas cru en lui?’	25 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר
26 Et si nous disons que c’était une chose purement humaine, gare au peuple! Car tous considèrent Jean comme un prophète.”	26 אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא
27 Aussi répondent-ils à Jésus: "Nous ne savons pas.” Et lui de leur dire: "Je ne vous dirai pas non plus de quel droit je fais tout cela.”	27 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
28 “Mais donnez-moi plutôt votre avis: un homme avait deux fils. Il s’adresse au premier pour lui dire: ‘Mon garçon, va travailler aujourd’hui à ma vigne.’	28 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי
29 Et lui répond: ‘Je n’en ai pas envie’. Mais ensuite il se reprend et il y va.	29 ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך
30 Le père s’adresse également à l’autre et lui dit la même chose; il répond: ‘Bien sûr que oui, seigneur!’ Mais il n’y va pas.	30 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך
31 Lequel des deux a fait la volonté du père?” Ils répondent: "Le premier.” Alors Jésus leur dit: "En vérité, je vous le dis, les collecteurs de l’impôt et les prostituées vous devancent sur le chemin du Royaume de Dieu.	31 מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים
32 Car Jean est venu vous montrer le chemin de la justice, mais vous n’avez pas cru en lui, alors que les collecteurs de l’impôt et les prostituées croyaient en lui. Et malgré leur exemple, vous ne vous êtes pas repris: même après coup vous n’avez pas cru en lui.”	32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו
33 “Écoutez donc une autre parabole: un propriétaire a planté une vigne; il l’a entourée d’un mur, il a creusé un pressoir, il a bâti un abri pour le garde. Et puis il l’a remise à des fermiers pendant que lui s’en allait à l’étranger.	33 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק
34 “Or voici qu’arrive le moment de la récolte, et il envoie ses serviteurs pour rencontrer les fermiers et prendre sa part de la récolte.	34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו
35 Mais les fermiers se rendent maîtres des serviteurs: ils frappent l’un, tuent l’autre et assomment un troisième à coups de pierres.	35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו
36 De nouveau des serviteurs sont envoyés, plus nombreux que les premiers, mais on les traite de la même manière.	36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם
37 “Alors lui, pour finir, leur envoie son fils. Il pensait en effet: ‘Ils auront du respect pour mon fils.’	37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו
38 “Mais lorsque les fermiers voient le fils, ils se disent: ‘C’est lui l’héritier; allons-y, tuons-le, et son héritage sera à nous.’	38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו
39 Ils le saisissent donc, le jettent hors de la vigne et le tuent.	39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו
40 Maintenant, lorsque le maître de la vigne se présentera, comment va-t-il traiter ces fermiers?”	40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם
41 Les autres répondent: "Il enverra ces misérables à la mort qu’ils méritent et il remettra la vigne à d’autres fermiers: ceux-là lui en donneront les fruits quand viendra la saison.”	41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו
42 Jésus leur dit: “Peut-être avez-vous lu ceci dans les Écritures: La pierre rejetée par les constructeurs est devenue la pierre d’angle. C’est le Seigneur qui l’avait donnée, et nous restons à l’admirer.	42 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו
43 “Aussi je vous dis que le Royaume de Dieu vous sera enlevé pour être donné à un peuple qui en produira les fruits.	43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה
44 Quant à la pierre, celui qui tombera sur elle se brisera, et celui sur qui elle tombera, elle l’écrasera!”	44 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו
45 Les chefs des prêtres et les Pharisiens écoutaient ces paraboles, et ils comprirent que Jésus parlait pour eux.	45 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר
46 Ils auraient voulu s’emparer de lui, mais ils craignaient la foule qui voyait en Jésus un prophète.	46 ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו