Livre de Zacharie 11

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ouvre tes portes, Liban, que le feu dévore tes cèdres!	1 פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך
2 Que le cyprès se lamente car le cèdre est tombé; des arbres magnifiques ont été saccagés. Lamentez-vous chênes de Bashan, car la forêt impénétrable est détruite.	2 הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור
3 Écoutez la plainte des bergers, car leur belle prairie est saccagée, écoutez le rugissement des petits lions, car la gloire du Jourdain est détruite.	3 קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן
4 Voici ce que dit Yahvé mon Dieu: Prends soin de ces brebis qu’on égorge.	4 כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה
5 Leurs acheteurs les abattent sans être inquiétés, leurs vendeurs disent: “Béni soit Yahvé, je me suis enrichi!” et leurs pasteurs ne s’occupent pas d’elles.	5 אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן
6 (Oui, je n’épargnerai plus les habitants du pays, parole de Yahvé. Je vais livrer chaque homme aux mains de son prochain, aux mains de son roi; ils écraseront le pays et je ne les délivrerai pas de leurs mains.”)	6 כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם
7 Alors je me fais pasteur de ces brebis destinées aux marchands de brebis; je prends deux bâtons, j’appelle le premier: “bienveillance” et l’autre: “union”, et je m’occupe des brebis.	7 וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן
8 Le premier mois je fais disparaître les trois pasteurs, mais ensuite je perds patience avec les brebis et elles se dégoûtent de moi.	8 ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי
9 Alors je décide: Je ne m’occuperai plus de vous. Que celles qui doivent mourir meurent, que celles qui doivent disparaître disparaissent, et que celles qui restent se déchirent entre elles.	9 ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה
10 Après quoi je prends mon bâton “bienveillance” et je le brise: c’est la rupture de l’accord que Yahvé avait passé avec les autres peuples.	10 ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים
11 Ce jour-là donc il est rompu et les marchands de brebis qui m’observent comprennent que c’est une parole de Yahvé.	11 ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא
12 Je leur dis: “Si cela vous semble bon, donnez-moi mon salaire, sinon, peu importe.” Et ils pèsent trente pièces d’argent qu’ils me donnent comme salaire.	12 ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף
13 Alors Yahvé me dit: “Jette dans le trésor cette si belle somme à laquelle ils m’ont estimé.” Je prends donc les trente pièces d’argent et je les jette dans le trésor du Temple de Yahvé.	13 ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר
14 Ensuite je brise mon deuxième bâton “union”, et c’est la fraternité entre Juda et Israël qui est rompue.	14 ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל
15 Yahvé me dit encore: “Prends l’allure d’un berger sans cervelle.	15 ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי
16 Car c’est le genre de berger que je donne maintenant à ce pays; il ne s’inquiétera pas de la brebis qui manque, il n’ira pas chercher celle qui s’est égarée, il ne soignera pas celle qui est blessée, il ne portera pas celle qui n’arrive pas à suivre, mais il dévorera la chair des bêtes grasses ou leur arrachera les sabots.”	16 כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק
17 Malheur à ce pasteur de rien qui délaisse son troupeau! Que l’épée le blesse au bras et à l’œil droit, que son bras devienne sec, et son œil droit aveugle.	17 הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה