Livre de Habacuc 3

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Prière du prophète Habaquq, sur le ton des lamentations.	1 תפלה לחבקוק הנביא על שגינות
2 Ô Yahvé, j’ai bien entendu, j’ai vu cette œuvre que tu réaliseras, que tu montreras au cours des temps: dans ta colère, n’oublie pas ta miséricorde!	2 יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור
3 Éloah est sorti de Téman, le Saint, du mont Paran. Sa majesté voile les cieux, la terre est pleine de sa gloire.	3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ
4 Son éclat est comme la lumière, des rayons partent de ses mains, s’échappent de sa puissance secrète.	4 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה
5 Devant lui marche la peste les fièvres mortelles suivent ses pas.	5 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו
6 Il s’est arrêté, la terre tremble, il a regardé, les nations s’effraient, les monts des origines volent en éclats, les collines antiques s’effondrent: ses chemins étaient tracés depuis toujours.	6 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו
7 J’ai vu l’épouvante à son passage, les tentes de Kouchan en ont été secouées.	7 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין
8 Ta colère est-elle pour les fleuves, t’emportes-tu, Yahvé, contre la mer, pour que tu montes sur tes chevaux, sur tes chars victorieux?	8 הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה
9 Tu as tendu l’arc, placé tes flèches sur la corde. Tu fends la terre et les torrents coulent,	9 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ
10 à ta vue les montagnes s’ébranlent, l’averse tombe avec violence, l’abîme fait entendre sa voix. Le soleil a perdu son éclat,	10 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא
11 la lune s’est arrêtée sur place, quand sont parties tes flèches de lumière, les éclairs de ta lance.	11 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך
12 Avec rage tu piétines la terre, furieux, tu foules aux pieds les nations.	12 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים
13 Tu es sorti au secours de ton peuple, pour secourir celui que tu as consacré. Tu fracasses la tête du méchant, tu le ruines jusqu’à ses racines.	13 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה
14 Tes flèches ont percé la tête de ses chefs qui s’élançaient joyeux pour nous briser, pour dévorer sans bruit le malheureux.	14 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר
15 Sur tes chevaux tu as franchi la mer, le torrent des eaux bouillonnantes.	15 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים
16 À l’entendre mon sang n’a fait qu’un tour, à ce bruit je ne sais plus que balbutier; la maladie est entrée dans mes os et mes pas ne sont plus assurés. Pourtant j’aspire à voir ce jour fatal qui surprendra le peuple de nos oppresseurs.	16 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו
17 Le figuier peut-être ne fleurira plus, et la vigne ne donnera rien, la récolte d’olives fera peine à voir, et la moisson ne donnera pas de quoi manger, les bercails seront vides de brebis et les étables de bœufs -	17 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים
18 mais moi, je me réjouirai en Yahvé, je tressaille de joie en Dieu mon sauveur.	18 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי
19 Yahvé, le Seigneur, est ma force, il affermit mes pieds comme ceux de la biche, il entraîne mes pas sur les hauteurs. Au maître de chant. Avec les instruments à cordes.	19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי