Livre des Nombres 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Au premier mois de la deuxième année après la sortie du pays d’Égypte, Yahvé dit à Moïse dans le désert du Sinaï:	1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר
2 “Les fils d’Israël célébreront la Pâque à sa date.	2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו
3 Vous la célébrerez le quatorzième jour de ce mois, à la tombée du jour. Vous la célébrerez selon tous ses rites et tous ses règlements.”	3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו
4 À son tour, Moïse dit aux Israélites de célébrer la Pâque.	4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח
5 Ils célébrèrent donc la Pâque dans le désert du Sinaï, le quatorzième jour du premier mois, à la tombée du jour. Les Israélites firent tout ce que Yahvé avait commandé à Moïse.	5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל
6 Or il y en eut parmi eux qui étaient impurs pour avoir touché un cadavre; ils ne purent donc célébrer la Pâque ce jour-là. Ils vinrent trouver Moïse et Aaron,	6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא
7 et ils dirent à Moïse: “Certes, nous sommes impurs à cause de ce cadavre, quel malheur que nous ne puissions pas présenter l’offrande à Yahvé avec tous les Israélites!”	7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל
8 Moïse leur répondit: “Restez pour que j’écoute ce que Yahvé commandera à votre sujet.”	8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם
9 Yahvé dit à Moïse:	9 וידבר יהוה אל משה לאמר
10 “Voici ce que tu diras aux Israélites: Si quelqu’un parmi vous ou parmi vos descendants, se trouve impur à cause d’un cadavre, ou qu’il se trouve en voyage dans un pays lointain, il pourra cependant célébrer la Pâque en l’honneur de Yahvé.	10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה
11 Il la célébrera au second mois, le quatorzième jour à la tombée du jour. Il la mangera avec des pains sans levain et des herbes amères;	11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו
12 on n’en laissera rien jusqu’au matin, on ne brisera aucun os; on la célébrera selon toutes les prescriptions concernant la Pâque.	12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו
13 Mais si quelqu’un qui est pur et qui n’est pas en voyage ne célèbre pas la Pâque, il sera retranché de son peuple pour n’avoir pas présenté son offrande à Yahvé au temps fixé: il portera le poids de son péché.	13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא
14 Si un étranger résidant au milieu de vous veut célébrer la Pâque de Yahvé, il observera les lois et les règles relatives à la Pâque. La loi sera la même pour tous, pour l’étranger comme pour l’homme du pays.	14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ
15 La nuée couvrit la Demeure à partir du jour où elle fut dressée: c’est la Tente du Témoignage. Et de la tombée de la nuit jusqu’au matin il y eut comme un feu sur la Demeure.	15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר
16 Il en fut ainsi continuellement: la nuée couvrait la Demeure, et la nuit c’était comme un feu.	16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה
17 Lorsque la nuée s’élevait au-dessus de la Tente, les Israélites partaient, et ils établissaient leur camp là où la nuée s’arrêtait.	17 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל
18 Les Israélites levaient le camp sur l’ordre de Yahvé, et sur l’ordre de Yahvé ils le dressaient. Et ils campaient là aussi longtemps que la nuée reposait sur la Demeure.	18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו
19 Si la nuée restait longtemps sur la Demeure, les Israélites respectaient la volonté de Yahvé: ils ne levaient pas le camp.	19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו
20 De même, lorsque la nuée ne restait que quelques jours sur la Demeure. Sur l’ordre de Yahvé ils dressaient le camp, et au commandement de Yahvé ils le levaient.	20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו
21 Si la nuée ne se reposait que du soir au matin, dès que la nuée s’élevait le matin, ils partaient. Et si la nuée s’élevait après un jour et une nuit, dès qu’elle s’élevait ils partaient.	21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו
22 Si la nuée s’arrêtait sur la Demeure plusieurs jours, un mois ou une année, les Israélites restaient là et ne levaient pas le camp. Mais dès qu’elle s’élevait, ils levaient le camp.	22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו
23 Sur l’ordre de Yahvé ils dressaient le camp, et sur l’ordre de Yahvé ils levaient le camp. Ils observaient l’ordre de Yahvé, tout ce qu’il commandait à Moïse.	23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה