Livre d'Esdra 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Après cela, les chefs s’avancèrent vers moi: “Le peuple d’Israël, me dirent-ils, les prêtres et les lévites, ne se sont pas séparés de tous ces peuples Cananéens, Hittites, Périsites, Jébusites, Ammonites, Moabites, Égyptiens ou Amorites, dont les pratiques sont abominables!	1 וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי
2 Ils ont pris de leurs filles pour eux et pour leurs fils, et la race sainte s’est mélangée avec les peuples des pays. Les chefs et les responsables ont été les premiers à pécher de cette façon.”	2 כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה
3 En apprenant cela, j’ai déchiré mon vêtement et mon manteau, je me suis arraché les cheveux et la barbe et, bouleversé, je me suis assis.	3 וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם
4 Alors tous ceux qui redoutaient les paroles du Dieu d’Israël à propos de ce péché des déportés, se sont rassemblés autour de moi, et moi je suis resté là bouleversé jusqu’à l’offrande du soir.	4 ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב
5 Au moment de l’offrande du soir, je suis sorti de mon abattement et c’est en habit et en manteau déchirés que je me suis jeté à genoux. J’ai tendu les mains vers Yahvé mon Dieu	5 ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי
6 et je lui ai dit: “Je suis si honteux et si confus que je n’ose lever mon visage vers toi, mon Dieu! Nos fautes se sont accumulées au point de dépasser nos têtes et notre péché s’est élevé jusqu’au Ciel!	6 ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים
7 Depuis le temps de nos pères jusqu’à ce jour, nous n’avons cessé de pécher devant toi, et à cause de nos fautes, nous, nos rois et nos prêtres avons été livrés aux rois des nations païennes, livrés au glaive, à la captivité et au pillage, et aujourd’hui encore nous portons la honte sur notre visage.	7 מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה
8 Depuis quelque temps Yahvé notre Dieu nous a montré sa bonté: il nous a laissé un petit reste de survivants, il nous a laissé mettre un pied dans son Lieu Saint Notre Dieu a voulu rendre un peu de lumière à nos yeux et nous donner vie dans notre esclavage.	8 ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו
9 Nous restons esclaves, mais notre Dieu ne nous a pas abandonnés dans cet esclavage, il nous a couverts de sa miséricorde face aux rois de Perse. Il nous a donné un répit, la Maison de notre Dieu a été relevée de ses ruines, il nous a rendu les remparts de Juda et de Jérusalem.	9 כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם
10 “Maintenant, notre Dieu, que pouvons-nous dire de plus? En effet, nous avons abandonné tes commandements,	10 ועתה מה נאמר אלהינו אחרי זאת כי עזבנו מצותיך
11 l’avertissement que tu nous avais donné par la bouche de tes serviteurs les prophètes: Le pays où vous allez entrer et qui sera votre héritage est un pays souillé par l’impureté des peuples païens. D’un bout à l’autre, ils l’ont rempli d’impuretés par leurs pratiques honteuses.	11 אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטמאתם
12 Ne donnez donc pas vos filles en mariage à leurs fils et ne prenez pas leurs filles pour vos fils. Ne faites rien pour leur bonheur et prospérité. Si vous agissez selon ma Loi, vous serez forts, vous mangerez les produits du pays et vous le laisserez en héritage à vos fils pour toujours.	12 ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם
13 “Bien des malheurs nous sont arrivés à cause de nos pratiques mauvaises et de notre grand péché; toi pourtant, notre Dieu, tu n’as retenu que peu de nos fautes et tu nous as laissé les survivants qui sont ici.	13 ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת
14 Allons-nous donc encore une fois violer tes commandements et nous unir par le mariage avec ces abominables? Sûrement tu te mettrais en colère contre nous et tu nous détruirais au point qu’il n’y ait ni reste ni survivant.	14 הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה
15 Yahvé, Dieu d’Israël, tu es juste, toi qui nous as laissé un reste, des survivants, car c’est un fait. Nous voici devant toi avec notre faute: comment rester ainsi devant ta face.”	15 יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת