Premier livre des Chroniques 29

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Le roi David dit à toute l’assemblée: “Mon fils Salomon, que Yahvé a choisi, est encore jeune et fragile, et la tâche est énorme, ce palais n’est pas pour un homme, mais pour Yahvé Dieu.	1 ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים
2 Courageusement, j’ai préparé ce qu’il fallait pour la Demeure de mon Dieu: l’or pour les objets d’or, l’argent pour les objets d’argent, le bronze pour les objets de bronze, le fer pour les objets de fer, le bois pour ce qui doit être fait en bois, et en outre de l’onyx, des pierres à sertir, des pierres de toutes couleurs, des pierres précieuses de toutes sortes, des quantités d’albâtre.	2 וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרב
3 Je donne par amour pour la Demeure de Yahvé l’or et l’argent de mon propre trésor, en plus de ce que j’ai déjà fourni pour la Sainte Maison:	3 ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש
4 3 000 pièces d’or, en or d’Ofir, et 7 000 pièces d’argent, en argent pur, pour revêtir les parois des salles.	4 שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים
5 Chacun de vous offrira-t-il aujourd’hui généreusement à Yahvé ce qu’il a d’or pour les objets d’or, d’argent pour les objets d’argent, mais aussi pour payer le travail des artisans?”	5 לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה
6 Les chefs de familles, les chefs des tribus d’Israël, les chefs de mille et les chefs de cent, et ceux qui géraient les affaires du roi,	6 ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך
7 donnèrent pour le culte de la Maison de Dieu: 5 000 pièces d’or, 10 000 pièces perses, 10 000 pièces d’argent, 18 000 pièces de bronze et 100 000 pièces de fer.	7 ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים
8 Ceux qui possédaient des pierres précieuses les apportèrent à Yéhiel le Guerchonite pour le trésor de la Maison de Yahvé.	8 והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה על יד יחיאל הגרשני
9 Le peuple se réjouit de voir ces offrandes spontanées, car c’est du fond du cœur qu’ils avaient fait ces offrandes à Yahvé. Le roi David en fut lui aussi rempli de joie.	9 וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה
10 Devant toute l’assemblée David bénit Yahvé: “Sois béni, Yahvé, Dieu d’Israël, notre Père, depuis toujours et pour toujours!	10 ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם
11 À toi Yahvé la grandeur, la puissance, la splendeur, l’éternité, la gloire, car tout ce qui est dans les cieux et sur la terre est à toi! Tu es notre souverain pour toujours ô Yahvé! Tu es celui qui règne sur toutes choses.	11 לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש
12 La richesse et l’honneur viennent de toi et tu gouvernes tout; dans ta main se trouvent force et puissance. Tu es celui qui donne à tous grandeur et force.	12 והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל
13 Maintenant, notre Dieu, nous te rendons grâce, nous louons la splendeur de ton Nom.	13 ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך
14 Qui suis-je et qui est mon peuple? N’est-ce pas toi qui nous permets aujourd’hui de te présenter ces offrandes? Tout vient de toi, et ce que nous t’avons donné, nous l’avons reçu de ta propre main.	14 וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך
15 Nous sommes des étrangers devant toi, rien que des migrants, comme l’étaient nos ancêtres; nos jours sur terre passent comme une ombre et que nous reste-t-il comme espoir?	15 כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה
16 Yahvé, notre Dieu, c’est de ta main que sort toute cette richesse que nous avons rassemblée pour construire une Maison à ton Saint Nom: tout est à toi.	16 יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל
17 Ô mon Dieu, je sais que tu sondes les cœurs et que tu aimes la droiture; c’est avec droiture que j’ai volontairement donné tout cela, et à présent j’ai vu avec joie ton peuple offrir ses dons spontanément.	17 וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך
18 Ô Yahvé, Dieu de nos pères Abraham, Isaac et Jacob, garde à jamais ces dispositions dans le cœur et dans l’esprit de ton peuple: conduis-le vers toi.	18 יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך
19 Donne à mon fils Salomon une fidélité sans faille pour observer tes commandements, tes décrets, tes prescriptions; puisse-t-il les mettre en pratique et construire ce palais que j’ai préparé.”	19 ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי
20 David dit alors à toute l’assemblée: “Maintenant bénissez Yahvé notre Dieu!” Et toute l’assemblée bénit Yahvé, le Dieu de ses pères; elle s’agenouilla et se prosterna devant Yahvé et devant le roi.	20 ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך
21 Le jour suivant, on offrit des sacrifices et des holocaustes à Yahvé: 1 000 taureaux, 1 000 béliers et 1 000 agneaux avec leurs offrandes de vin, ainsi que de nombreux sacrifices pour tout Israël.	21 ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל
22 Ce jour-là ils mangèrent et burent joyeusement en présence de Yahvé. Pour la seconde fois ils proclamèrent roi Salomon fils de David; ils lui donnèrent l’onction pour qu’il les gouverne au nom de Yahvé, et ils consacrèrent aussi Sadoq comme prêtre.	22 ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן
23 Salomon s’assit sur le trône de Yahvé et régna à la place de David, son père; il réussit bien et tout Israël lui obéissait.	23 וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל ישראל
24 Tous les chefs, les guerriers d’élite et les fils du roi David étaient soumis au roi Salomon.	24 וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד נתנו יד תחת שלמה המלך
25 Grâce à Yahvé, Salomon était très considéré par tout Israël et son règne fut plus glorieux que celui des rois d’Israël qui l’avaient précédé.	25 ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל
26 David, fils de Jessé, avait régné sur tout Israël.	26 ודויד בן ישי מלך על כל ישראל
27 La durée de son règne sur Israël avait été de 40 ans; il avait régné à Hébron pendant 7 ans et à Jérusalem pendant 33 ans.	27 והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש
28 Il mourut dans une heureuse vieillesse, comblé de jours, de richesses et d’honneurs; Salomon, son fils, lui succéda.	28 וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו
29 Les actes du roi David, du premier jusqu’au dernier, sont écrits dans le Livre de Samuel le voyant, dans l’histoire de Nathan le prophète, dans l’histoire de Gad le voyant.	29 ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה
30 On y lit tout ce qui concerne son règne, sa bravoure et tout ce qui est arrivé, à lui, à Israël et à tous les royaumes étrangers.	30 עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות