Premier livre des Rois 19

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Akab raconta à Jézabel tout ce qu’avait fait Élie et comment il avait fait périr par l’épée tous les prophètes.	1 ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב
2 Jézabel envoya dire à Élie: “Que les dieux me maudissent et me maudissent encore si demain à pareille heure je ne t’ai pas supprimé comme tu as fait pour eux.”	2 ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם
3 Élie craignit et chercha son salut dans la fuite. Il arriva à Bersabée dans le territoire de Juda et il laissa là son serviteur.	3 וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם
4 Il s’enfonça dans le désert toute une journée de marche, puis il alla s’asseoir sous un genêt et demanda la mort: “C’en est assez, dit-il. Reprends ma vie, Yahvé, car je ne suis pas meilleur que mes pères.”	4 והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי
5 Il se coucha là et il s’endormit. Or voici qu’un ange le toucha et lui dit: “Lève-toi et mange.”	5 וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול
6 Il regarda: il y avait là près de lui une galette cuite sur des pierres et une cruche d’eau. Il mangea, il but et se recoucha.	6 ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב
7 Une seconde fois l’ange de Yahvé s’approcha, le toucha et lui dit: “Lève-toi et mange, car le chemin est trop long pour toi.”	7 וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך
8 Il mangea et il but. Réconforté par cette nourriture, il marcha 40 jours et 40 nuits jusqu’à la montagne de Dieu, l’Horeb.	8 ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב
9 Là, il se dirigea vers la grotte et il y passa la nuit. Voici que la parole de Dieu lui fut adressée: “Que fais-tu ici, Élie?”	9 ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו
10 Il répondit: “Je brûle d’indignation pour Yahvé Sabaot, car les enfants d’Israël t’ont abandonné. Ils ont renversé tes autels, ils ont tué par l’épée tes prophètes; je suis resté seul, et ils cherchent à me tuer.”	10 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה
11 Yahvé répondit: “Sors et tiens-toi dans la montagne devant Yahvé.” Et voici que Yahvé passe. Un vent fort et violent passe en avant de Yahvé, il déchire les montagnes et fend les rochers, mais Yahvé n’est pas dans le vent. Après le vent, un tremblement de terre, mais Yahvé n’est pas dans le tremblement de terre.	11 ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה
12 Après le tremblement de terre, un feu, mais Yahvé n’est pas dans le feu. Après le feu, ce fut le murmure d’un souffle léger.	12 ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה
13 Lorsque Élie l’entendit, il se couvrit le visage avec son manteau, il sortit et se tint à l’entrée de la grotte. Alors une voix se fit entendre: “Que fais-tu ici, Élie?”	13 ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו
14 Il répondit: “Je brûle d’indignation pour Yahvé Sabaot, car les enfants d’Israël t’ont abandonné. Ils ont renversé tes autels, ils ont tué par l’épée tes prophètes; je suis resté seul et ils cherchent à me tuer.” Yahvé lui dit:	14 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה
15 “Retourne par le même chemin et va jusqu’au désert de Damas. Lorsque tu seras arrivé, tu consacreras Hazaël comme roi d’Aram,	15 ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם
16 tu consacreras Jéhu fils de Nimchi comme roi d’Israël, et tu consacreras Élisée fils de Chafat, d’Abel-Méhola, comme prophète à ta place.	16 ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך
17 “Celui qui échappera à l’épée de Hazaël, Jéhu le fera mourir. Celui qui échappera à l’épée de Jéhu, Élisée le fera mourir.	17 והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע
18 Mais je laisserai en vie 7 000 hommes en Israël, tous ceux dont les genoux n’ont pas fléchi devant Baal et dont la bouche ne lui a pas donné le baiser.”	18 והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו
19 Élie partit de là et il trouva Élisée fils de Chafat. Il était en train de labourer, il avait 12 arpents de terre à labourer et il arrivait au douzième. Élie s’approcha de lui et jeta son manteau sur lui.	19 וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו
20 Aussitôt, laissant les bœufs, Élisée courut vers Élie: “Permets, lui dit-il, que j’embrasse mon père, et je viendrai à ta suite.” Mais Élie lui dit: “Tu peux retourner, ce n’était rien!”	20 ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך
21 Élisée s’éloigna, mais ce fut pour prendre la paire de bœufs et les sacrifier; il fit cuire leur viande avec le joug des bœufs et la servit en repas à ses gens, puis il se leva, partit derrière Élie et entra à son service.	21 וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו