Giobbe איוב Iyov 21

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיַּעַן אִיֹּוב וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Iob dixit:
2 שִׁמְעוּ מֹועַ מִלָּתִי וּתְהִי־זֹאת תַּנְחוּמֹתֵיכֶם	2 “ Audite, quaeso, sermones meos, et sint haec consolationes vestrae.
3 אוּנִי וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר וְאַחַר דַּבְּרִי תַלְעִיג	3 Sustinete me, et ego loquar; et post verba mea ridebitis.
4 הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי וְאִם־מַדּוּעַ לֹא־תִקְצַר רוּחִי	4 Numquid contra hominem disputatio mea est, ut merito non debeam impatiens fieri?
5 פְּנוּ־אֵלַי וְהָשַׁמּוּ וְשִׂימוּ יָד עַל־פֶּה	5 Attendite me et obstupescite et superponite digitum ori vestro.
6 וְאִם־זָכַרְתִּי וְנִבְהָלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת	6 Et ego, quando recordatus fuero, pertimesco, et concutit carnem meam tremor.
7 מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם־גָּבְרוּ חָיִל	7 Quare ergo impii vivunt, senuerunt confortatique sunt divitiis?
8 זַרְעָם נָכֹון לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם	8 Semen eorum permanet coram eis, et progenies eorum in conspectu eorum.
9 בָּתֵּיהֶם שָׁלֹום מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלֹוהַּ עֲלֵיהֶם	9 Domus eorum securae sunt et pacatae, et non est virga Dei super illos.
10 שֹׁורֹו עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתֹו וְלֹא תְשַׁכֵּל	10 Bos eorum concepit et non abortivit, vacca peperit et non est privata fetu suo.
11 יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן	11 Egrediuntur quasi greges parvuli eorum, et infantes eorum exsultant lusibus.
12 יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנֹּור וְיִשְׂמְחוּ לְקֹול עוּגָב	12 Tenent tympanum et citharam et gaudent ad sonitum organi.
13 [יְבַלּוּ כ] (יְכַלּוּ ק) בַטֹּוב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאֹול יֵחָתּוּ	13 Ducunt in bonis dies suos et in puncto ad inferna descendunt.
14 וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ	14 Qui dixerant Deo: “Recede a nobis! Scientiam viarum tuarum nolumus.
15 מַה־שַׁדַּי כִּי־נַעַבְדֶנּוּ וּמַה־נֹּועִיל כִּי נִפְגַּע־בֹּו	15 Quis est Omnipotens, ut serviamus ei, et quid nobis prodest, si oraverimus illum?”.
16 הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי	16 Sint in manu eorum bona sua; consilium vero impiorum longe sit a me.
17 כַּמָּה ׀ נֵר־רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימֹו אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפֹּו	17 Quam saepe lucerna impiorum exstinguitur, et superveniet eis pernicies, et dolores dividet in furore suo?
18 יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה	18 Erunt sicut paleae ante faciem venti, et sicut favilla, quam turbo dispergit.
19 אֱלֹוהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָיו אֹונֹו יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָע	19 “Servabitne Deus filiis iniquitatem eius?”. Retribuat illi, ut sciat.
20 יִרְאוּ [עֵינֹו כ] (עֵינָיו ק) כִּידֹו וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּה	20 Videbunt oculi eius interfectionem suam, et de furore Omnipotentis bibet.
21 כִּי מַה־חֶפְצֹו בְּבֵיתֹו אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּצוּ	21 Quid enim ad eum pertinet de domo sua post se, et si numerus mensium eius recidetur?
22 הַלְאֵל יְלַמֶּד־דָּעַת וְהוּא רָמִים יִשְׁפֹּוט	22 Numquid Deum docebit quispiam scientiam, qui excelsos iudicat?
23 זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמֹּו כֻּלֹּו שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו	23 Iste moritur robustus et sanus, dives et felix;
24 עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמֹותָיו יְשֻׁקֶּה	24 viscera eius plena sunt adipe, et medullis ossa illius irrigantur.
25 וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹא־אָכַל בַּטֹּובָה	25 Alius vero moritur in amaritudine animae absque ullis opibus;
26 יַחַד עַל־עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם	26 et tamen simul in pulvere dormient, et vermes operient eos.
27 הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבֹותֵיכֶם וּמְזִמֹּות עָלַי תַּחְמֹסוּ	27 Certe novi cogitationes vestras et sententias contra me iniquas.
28 כִּי תֹאמְרוּ אַיֵּה בֵית־נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל ׀ מִשְׁכְּנֹות רְשָׁעִים	28 Dicitis enim: “Ubi est domus principis, et ubi tabernacula impiorum?”.
29 הֲלֹא אֶלְתֶּם עֹובְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּרוּ	29 Nonne interrogastis quemlibet de viatoribus et signa eorum non agnovistis?
30 כִּי לְיֹום אֵיד יֵחָשֶׂךְ רָע לְיֹום עֲבָרֹות יוּבָלוּ	30 Quia in diem perditionis servatur malus et ad diem furoris abducetur.
31 מִי־יַגִּיד עַל־פָּנָיו דַּרְכֹּו וְהוּא־עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם־לֹו	31 Quis arguet coram eo viam eius, et, quae fecit, quis reddet illi?
32 וְהוּא לִקְבָרֹות יוּבָל וְעַל־גָּדִישׁ יִשְׁקֹוד	32 Ipse ad sepulcra ducetur, et super tumulum vigilabunt.
33 מָתְקוּ־לֹו רִגְבֵי נָחַל וְאַחֲרָיו כָּל־אָדָם יִמְשֹׁוךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר	33 Dulces erunt ei glebae vallis, et post se omnem hominem trahet et ante se innumerabiles.
34 וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר־מָעַל׃ ס	34 Quomodo igitur consolamini me frustra, et responsionis vestrae restat perfidia? ”.