Psalmi 38

NOVA VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Psalmus. David. Ad commemorandum.	1 מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני
2 Domine, ne in furore tuo arguas me neque in ira tua corripias me,	2 כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך
3 quoniam sagittae tuae infixae sunt mihi, et descendit super me manus tua.	3 אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי
4 Non est sanitas in carne mea a facie indignationis tuae, non est pax ossibus meis a facie peccatorum meorum.	4 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני
5 Quoniam iniquitates meae supergressae sunt caput meum et sicut onus grave gravant me nimis. -	5 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי
6 Putruerunt et corrupti sunt livores mei a facie insipientiae meae.	6 נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי
7 Inclinatus sum et incurvatus nimis; tota die contristatus ingrediebar.	7 כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי
8 Quoniam lumbi mei impleti sunt ardoribus, et non est sanitas in carne mea.	8 נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי
9 Afflictus sum et humiliatus sum nimis, rugiebam a gemitu cordis mei.	9 אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה
10 Domine, ante te omne desiderium meum, et gemitus meus a te non est absconditus.	10 לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי
11 Palpitavit cor meum, dereliquit me virtus mea, et lumen oculorum meorum, et ipsum non est mecum.	11 אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו
12 Amici mei et proximi mei procul a plaga mea steterunt, et propinqui mei de longe steterunt.	12 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו
13 Et laqueos posuerunt, qui quaerebant animam meam; et, qui requirebant mala mihi, locuti sunt insidias et dolos tota die meditabantur.	13 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו
14 Ego autem tamquam surdus non audiebam et sicut mutus non aperiens os suum;	14 ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות
15 et factus sum sicut homo non audiens et non habens in ore suo redargutiones.	15 כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי
16 Quoniam in te, Domine, speravi, tu exaudies, Domine Deus meus.	16 כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו
17 Quia dixi: “Ne quando supergaudeant mihi; dum commoventur pedes mei, magnificantur super me ”.	17 כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד
18 Quoniam ego in lapsum paratus sum, et dolor meus in conspectu meo semper.	18 כי עוני אגיד אדאג מחטאתי
19 Quoniam iniquitatem meam annuntiabo et sollicitus sum de peccato meo.	19 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר
20 Inimici autem mei vivunt et confirmati sunt; et multiplicati sunt, qui oderunt me inique.	20 ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב
21 Retribuentes mala pro bonis detrahebant mihi, pro eo quod sequebar bonitatem.	21 אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני
22 Ne derelinquas me, Domine; Deus meus, ne discesseris a me.	22 חושה לעזרתי אדני תשועתי
23 Festina in adiutorium meum, Domine, salus mea.