Seconda lettera di Giovanni - (מכתב שני של יוחנן) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA RICCIOTTI
1 הַזְכֵּר אֹתָם לְהִכָּנֵעַ וְלִשְׁמֹעַ לַשָּׂרִים וְלַשִּׁלְטוֹנִים וְלִהְיוֹת נְכוֹנִים לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	1 - Rammenta loro che siano soggetti ai magistrati in carica, ubbidiscano, siano pronti a ogni opera buona,
2 וּלְבִלְתִּי גַדֵּף אָדָם וְלַחֲדֹל מֵרִיב וּלְהַכְרִיעַ לְכַף זְכוּת וּלְהִתְנַהֵג בְּכָל־עֲנָוָה לִפְנֵי כָּל־אָדָם	2 non dican male di alcuno, non siano litigiosi, ma modesti, e mostrino tutta la mitezza possibile verso tutti.
3 כִּי גַם־אֲנַחְנוּ הָיִינוּ מִלְּפָנִים חַסְרֵי דַעַת וְסוֹרְרִים וְתוֹעִים וַעֲבָדִים לְתַאֲוֺת וְלִתְשׁוּקוֹת שֹׁנוֹת וּמִתְהַלְּכִים בְּרִשְׁעָה וְקִנְאָה וּשְׂנוּאִים וְשׂנְאִים אִישׁ אֶת־אָחִיו	3 Eravamo anche noi una volta insensati, increduli, traviati, schiavi alle passioni e ai piaceri di ogni sorta, vivendo in malizia e invidia, detestabili e in odio gli uni agli altri.
4 אָמְנָם כַּאֲשֶׁר נִגְלָה נֹעַם אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמָנוּתוֹ אֶל־הָאָדָם	4 Ma quando apparve la bontà e l'amore verso gli uomini di Dio Salvatore nostro,
5 אָז לֹא בִגְלַל מַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה אֲשֶׁר עָשִׂינוּ הוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ כִּי אִם־מִתּוֹךְ חַסְדּוֹ עַל־יְדֵי טְבִילַת הַתּוֹלָדָה הַשְּׁנִיָּה וְחִדּוּשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	5 egli ci salvò, non per opere di giustizia fatte da noi, ma secondo la sua misericordia, mediante il lavacro di rigenerazione e un rinnovamento dello Spirito Santo,
6 אֲשֶׁר שָׁפַךְ עָלֵינוּ לְמַכְבִּיר עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ	6 ch'Egli copiosamente diffuse su noi per mezzo di Cristo Gesù Salvatore nostro,
7 לְמַעַן נִצְדַּק בְּחַסְדּוֹ וְנִירַשׁ לְפִי הַתִּקְוָה אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים	7 affinchè giustificati per la grazia di lui diventassimo, in speranza, eredi della vita eterna.
8 נֶאֱמָן הוּא הַדָּבָר וְרֹצֶה אֲנִי כִּי תְקַיֵּם אֶת־אֵלֶּה לְמַעַן אֲשֶׁר יִשְׁתַּדְּלוּ הַמַּאֲמִינִים לֵאלֹהִים לַעֲסֹק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים עֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה טוֹב הוּא וּמוֹעִיל לָאָדָם	8 Parola di fede è questa, e su ciò voglio che tu parli con tutta sicurezza, affinchè quelli che han creduto in Dio, procurino di stare intenti alle opere buone.
9 אֲבָל תִּרְחַק מִן־הַשְּׁאֵלוֹת הַתְּפֵלוֹת וּמִלִּמּוּדֵי תוֹלָדוֹת וּמִן־הַקְּטָטוֹת וּמַחֲלֹקוֹת בְּעִנְיְנֵי הַחֻקִּים כִּי־אֵין בָּהֶן מוֹעִיל וְהֶבֶל הֵנָּה	9 Queste son le cose belle e utili agli uomini; ma le stolte discussioni e genealogie e contese e le controversie legali, queste sfuggile, chè sono inutili e vane.
10 וְאִישׁ הַחוֹלֵק עַל־הָאֱמוּנָה אִם־הוּכַח פַּעַם וּשְׁתָּיִם שְׂטֵה מֵעָלָיו	10 L'uomo eretico, dopo una o due ammonizioni, evitalo,
11 וְדַע כִּי־אִישׁ כָּזֶה אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת הוּא וְחוֹטֵא בְּהַרְשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ	11 sapendo che un siffatto s'è fuorviato, e pecca, essendo condannatore di se stesso.
12 כַּאֲשֶׁר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אֶת־אַרְטְמָס אוֹ אֶת־טוּכִיקוֹס תְּמַהֵר לָבוֹא אֵלַי לְנִיקָפֹּלִיס כִּי־גָמַרְתִּי בְלִבִּי לָשֶׁבֶת שָׁם בִּימֵי הַסְּתָיו	12 Quando t'avrò mandato Artema o Tichico, affrettati a venir da me qua a Nicopoli, perchè ivi ho deciso di svernare.
13 הִשְׁתַּדֵּל לְלַוֹּת עַל־דַּרְכָּם אֶת־זֵינָס הַמְלֻמָּד בַּתּוֹרָה וְאֶת־אַפּוֹלוֹס לְמַעַן לֹא־יַחְסְרוּ דָבָר	13 Provvedi al viaggio di Zena il giureconsulto e di Apollo, affinchè non manchi loro nulla.
14 וְיִלְמְדוּ גַּם־אַנְשֵׁי עֲדָתֵנוּ לַעֲסֹק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים לַעֲזֹר בְּכָל־מַחְסוֹר פֶּן־יִהְיוּ בְּלִי־פֶרִי	14 E imparino anche i nostri ad iniziare buone opere per i bisogni urgenti, onde non siano disutili.
15 כֹּל אֲשֶׁר עִמָּדִי שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹמֶךָ שְׁאַל לִשְׁלוֹם הָאֹהֲבִים אֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִם־כֻּלְּכֶם אָמֵן	15 Ti salutano tutti quelli che sono con me. Saluta quelli che ci amano nella fede. La grazia sia con tutti voi.