1 הַזְכֵּר אֹתָם לְהִכָּנֵעַ וְלִשְׁמֹעַ לַשָּׂרִים וְלַשִּׁלְטוֹנִים וְלִהְיוֹת נְכוֹנִים לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב | 1 הזכר אתם להכנע ולשמע לשרים ולשלטונים ולהיות נכונים לכל מעשה טוב |
2 וּלְבִלְתִּי גַדֵּף אָדָם וְלַחֲדֹל מֵרִיב וּלְהַכְרִיעַ לְכַף זְכוּת וּלְהִתְנַהֵג בְּכָל־עֲנָוָה לִפְנֵי כָּל־אָדָם | 2 ולבלתי גדף אדם ולחדל מריב ולהכריע לכף זכות ולהתנהג בכל ענוה לפני כל אדם |
3 כִּי גַם־אֲנַחְנוּ הָיִינוּ מִלְּפָנִים חַסְרֵי דַעַת וְסוֹרְרִים וְתוֹעִים וַעֲבָדִים לְתַאֲוֺת וְלִתְשׁוּקוֹת שֹׁנוֹת וּמִתְהַלְּכִים בְּרִשְׁעָה וְקִנְאָה וּשְׂנוּאִים וְשׂנְאִים אִישׁ אֶת־אָחִיו | 3 כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו |
4 אָמְנָם כַּאֲשֶׁר נִגְלָה נֹעַם אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמָנוּתוֹ אֶל־הָאָדָם | 4 אמנם כאשר נגלה נעם אלהים מושיענו ורחמנותו אל האדם |
5 אָז לֹא בִגְלַל מַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה אֲשֶׁר עָשִׂינוּ הוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ כִּי אִם־מִתּוֹךְ חַסְדּוֹ עַל־יְדֵי טְבִילַת הַתּוֹלָדָה הַשְּׁנִיָּה וְחִדּוּשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 5 אז לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם מתוך חסדו על ידי טבילת התולדה השניה וחדוש רוח הקדש |
6 אֲשֶׁר שָׁפַךְ עָלֵינוּ לְמַכְבִּיר עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ | 6 אשר שפך עלינו למכביר על ידי ישוע המשיח מושיענו |
7 לְמַעַן נִצְדַּק בְּחַסְדּוֹ וְנִירַשׁ לְפִי הַתִּקְוָה אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים | 7 למען נצדק בחסדו ונירש לפי התקוה את חיי העולמים |
8 נֶאֱמָן הוּא הַדָּבָר וְרֹצֶה אֲנִי כִּי תְקַיֵּם אֶת־אֵלֶּה לְמַעַן אֲשֶׁר יִשְׁתַּדְּלוּ הַמַּאֲמִינִים לֵאלֹהִים לַעֲסֹק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים עֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה טוֹב הוּא וּמוֹעִיל לָאָדָם | 8 נאמן הוא הדבר ורצה אני כי תקים את אלה למען אשר ישתדלו המאמינים לאלהים לעשק במעשים טובים עשות כאלה טוב הוא ומועיל לאדם |
9 אֲבָל תִּרְחַק מִן־הַשְּׁאֵלוֹת הַתְּפֵלוֹת וּמִלִּמּוּדֵי תוֹלָדוֹת וּמִן־הַקְּטָטוֹת וּמַחֲלֹקוֹת בְּעִנְיְנֵי הַחֻקִּים כִּי־אֵין בָּהֶן מוֹעִיל וְהֶבֶל הֵנָּה | 9 אבל תרחק מן השאלות התפלות ומלמודי תולדות ומן הקטטות ומחלקות בעניני החקים כי אין בהן מועיל והבל הנה |
10 וְאִישׁ הַחוֹלֵק עַל־הָאֱמוּנָה אִם־הוּכַח פַּעַם וּשְׁתָּיִם שְׂטֵה מֵעָלָיו | 10 ואיש החולק על האמונה אם הוכח פעם ושתים שטה מעליו |
11 וְדַע כִּי־אִישׁ כָּזֶה אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת הוּא וְחוֹטֵא בְּהַרְשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ | 11 ודע כי איש כזה איש תהפכות הוא וחוטא בהרשיע את נפשו |
12 כַּאֲשֶׁר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אֶת־אַרְטְמָס אוֹ אֶת־טוּכִיקוֹס תְּמַהֵר לָבוֹא אֵלַי לְנִיקָפֹּלִיס כִּי־גָמַרְתִּי בְלִבִּי לָשֶׁבֶת שָׁם בִּימֵי הַסְּתָיו | 12 כאשר אשלח אליך את ארטמס או את טוכיקוס תמהר לבוא אלי לניקפליס כי גמרתי בלבי לשבת שם בימי הסתיו |
13 הִשְׁתַּדֵּל לְלַוֹּת עַל־דַּרְכָּם אֶת־זֵינָס הַמְלֻמָּד בַּתּוֹרָה וְאֶת־אַפּוֹלוֹס לְמַעַן לֹא־יַחְסְרוּ דָבָר | 13 השתדל ללות על דרכם את זינס המלמד בתורה ואת אפולוס למען לא יחסרו דבר |
14 וְיִלְמְדוּ גַּם־אַנְשֵׁי עֲדָתֵנוּ לַעֲסֹק בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים לַעֲזֹר בְּכָל־מַחְסוֹר פֶּן־יִהְיוּ בְּלִי־פֶרִי | 14 וילמדו גם אנשי עדתנו לעשק במעשים טובים לעזר בכל מחסור פן יהיו בלי פרי |
15 כֹּל אֲשֶׁר עִמָּדִי שֹׁאֲלִים לִשְׁלוֹמֶךָ שְׁאַל לִשְׁלוֹם הָאֹהֲבִים אֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִם־כֻּלְּכֶם אָמֵן | 15 כל אשר עמדי שאלים לשלומך שאל לשלום האהבים אתנו באמונה החסד עם כלכם אמן |