1 اسمعوا ايها البنون تأديب الاب واصغوا لاجل معرفة الفهم. | 1 שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה |
2 لاني اعطيكم تعليما صالحا فلا تتركوا شريعتي. | 2 כִּי לֶקַח טֹוב נָתַתִּי לָכֶם תֹּורָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ |
3 فاني كنت ابنا لابي غضّا ووحيدا عند امي. | 3 כִּי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי |
4 وكان يريني ويقول لي ليضبط قلبك كلامي. احفظ وصاياي فتحيا. | 4 וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ־דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה |
5 اقتن الحكمة. اقتن الفهم. لا تنس ولا تعرض عن كلمات فمي. | 5 קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל־תִּשְׁכַּח וְאַל־תֵּט מֵאִמְרֵי־פִי |
6 لا تتركها فتحفظك أحببها فتصونك. | 6 אַל־תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ |
7 الحكمة هي الراس. فاقتن الحكمة وبكل مقتناك اقتن الفهم. | 7 רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל־קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה |
8 ارفعها فتعلّيك. تمجدك اذا اعتنقتها. | 8 סַלְסְלֶהָ וּתְרֹומְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה |
9 تعطي راسك اكليل نعمة. تاج جمال تمنحك | 9 תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ |
10 اسمع يا ابني واقبل اقوالي فتكثر سنو حياتك. | 10 שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנֹות חַיִּים |
11 اريتك طريق الحكمة. هديتك سبل الاستقامة. | 11 בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹשֶׁר |
12 اذا سرت فلا تضيق خطواتك واذا سعيت فلا تعثر. | 12 בְּלֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל |
13 تمسك بالأدب لا ترخه. احفظه فانه هو حياتك. | 13 הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל־תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי־הִיא חַיֶּיךָ |
14 لا تدخل في سبيل الاشرار ولا تسر في طريق الاثمة. | 14 בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא וְאַל־תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים |
15 تنكب عنه. لا تمر به. حد عنه واعبر. | 15 פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבָר־בֹּו שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹור |
16 لانهم لا ينامون ان لم يفعلوا سوءا وينزع نومهم ان لم يسقطوا احدا. | 16 כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם־לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה נָתָם אִם־לֹא [יִכְשֹׁולוּ כ] (יַכְשִׁילוּ׃ ק) |
17 لانهم يطعمون خبز الشر ويشربون خمر الظلم. | 17 כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ |
18 اما سبيل الصديقين فكنور مشرق يتزايد وينير الى النهار الكامل. | 18 וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאֹור נֹגַהּ הֹולֵךְ וָאֹור עַד־נְכֹון הַיֹּום |
19 اما طريق الاشرار فكالظلام. لا يعلمون ما يعثرون به | 19 דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ׃ פ |
20 يابني اصغ الى كلامي. امل اذنك الى اقوالي. | 20 בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה לַאֲמָרַי הַט־אָזְנֶךָ |
21 لا تبرح عن عينيك. احفظها في وسط قلبك. | 21 אַל־יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ מְרֵם בְּתֹוךְ לְבָבֶךָ |
22 لانها هي حياة للذين يجدونها ودواء لكل الجسد. | 22 כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל־בְּשָׂרֹו מַרְפֵּא |
23 فوق كل تحفظ احفظ قلبك لان منه مخارج الحياة. | 23 מִכָּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי־מִמֶּנּוּ תֹּוצְאֹות חַיִּים |
24 انزع عنك التواء الفم وابعد عنك انحراف الشفتين. | 24 הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת פָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ |
25 لتنظر عيناك الى قدامك واجفانك الى امامك مستقيما. | 25 עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ |
26 مهد سبيل رجليك فتثبت كل طرقك. | 26 פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל־דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ |
27 لا تمل يمنى ولا يسرة. باعد رجلك عن الشر | 27 אַל־תֵּט־יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע |
| 28 עַל־זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל עַל כִּי־דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא־אָשׁוּב מִמֶּנָּה |
| 29 מִקֹּול פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל־הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל־הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין־יֹושֵׁב בָּהֵן אִישׁ |
| 30 [וְאַתִּי כ] (וְאַתְּ ק) שָׁדוּד מַה־תַּעֲשִׂי כִּי־תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי־תַעְדִּי עֲדִי־זָהָב כִּי־תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ־בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ |
| 31 כִּי קֹול כְּחֹולָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קֹול בַּת־צִיֹּון תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אֹוי־נָא לִי כִּי־עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים׃ פ |