Der erste Brief an Timotheus 1

Pattloch Bibel	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Paulus, Apostel Christi Jesu nach Auftrag Gottes, unseres Retters, und Christi Jesu, unserer Hoffnung,	1 פּוֹלוֹס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּמִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּקְוָתֵנוּ
2 an Timotheus, sein wahres Kind im Glauben. Gnade, Erbarmen und Friede von Gott, dem Vater, und von Christus Jesus, unserem Herrn.	2 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס בְּנוֹ הָאֲמִתִּי בָּאֱמוּנָה חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ
3 Als ich nach Mazedonien reiste, gab ich dir Weisung, in Ephesus zu bleiben und gewissen Leuten einzuschärfen, sie sollten keine abwegige Lehre verkünden	3 הִנֵּה בְּלֶכְתִּי לְמַקְדּוֹנְיָא בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לָשֶׁבֶת בְּאֶפְסוֹס לְמַעַן תַּזְהִיר מִקְצָת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹרוּ תּוֹרָה זָרָה
4 und sich nicht mit Fabeln und endlosen Geschlechtsregistern abgeben, die doch nur Streitgespräche nach sich ziehen, statt dem Heilswerk Gottes im Glauben zu dienen.	4 וְלֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לְהַגָּדוֹת וּלְלִמּוּדֵי תוֹלָדוֹת אֵין־קֵץ הַמְבִיאִים יוֹתֵר לִשְׁאֵלוֹת מִלִּבְנוֹת בֵּית־אֱלֹהִים בָּאֱמוּנָה וְלִשְׁמֹר פִּקּוּדָיו
5 Das Ziel der Verkündigung aber ist Liebe aus reinem Herzen, aus gutem Gewissen und aus ungeheucheltem Glauben.	5 כִּי־תַכְלִית הַמִּצְוָה הִיא הָאַהֲבָה בְּלֵב טָהוֹר וּבְרוּחַ טוֹבָה וּבֶאֱמוּנָה לֹא־צְבוּעָה
6 Diesen Weg verließen gewisse Leute und verlegten sich auf eitles Geschwätz;	6 יֵשׁ אֲשֶׁר תָּעוּ מִמֶּנָּה וַיִּפְנוּ אַחֲרֵי לִמּוּדֵי תֹהוּ
7 Gesetzeslehrer möchten sie sein und verstehen nicht, was sie daherreden und worüber sie so sicher sprechen.	7 בְּחָשְׁבָם לִהְיוֹת מוֹרֵי תוֹרָה וְאֵינָם מְבִינִים מָה הֵם אֹמְרִים וּמָה הֵם מַחְלִיטִים
8 Wir wissen, daß das Gesetz gut ist, wenn es einer im Sinn des Gesetzes anwendet,	8 אֲבָל יָדַעְנוּ כִּי הַתּוֹרָה טוֹבָה הִיא אִם־יִתְנַהֵג בָּהּ הָאָדָם כַּתּוֹרָה
9 wobei er sich dessen bewußt sei, daß das Gesetz nicht für einen Gerechten bestimmt ist, sondern für Ungesetzliche und Unbotmäßige, für Gottlose und Sünder, für Unheilige und Gemeine, für Vatermörder und Muttermörder, für Menschenmörder,	9 בְּדַעְתּוֹ זֹאת כִּי חֹק לֹא הוּשַׂם בַּעֲבוּר הַצַּדִּיק אֶלָּא בַּעֲבוּר הַסּוֹרְרִים וְהַמֹּרְדִים הָרְשָׁעִים וְהַחַטָּאִים עֹשֵׂי זִמָּה וּנְבָלָה מַכֵּי־אָב וּמַכֵּי־אֵם וּמְרַצְּחִים
10 für Unzüchtige, Knabenschänder, Menschenräuber, Lügner und Meineidige und was sonst im Gegensatz steht zur gesunden Lehre,	10 וְזֹנִים וְשֹׁכְבִים אֶת־זָכָר וְגֹנְבֵי אָדָם וְכֹזְבִים וְנִשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וְכָל־מַעֲשֶׂה הֶפֶךְ מִן־הַלֶּקַח הַבָּרִיא
11 im Sinn des Evangeliums der Herrlichkeit des seligen Gottes, mit dem ich betraut bin.	11 כְּפִי בְשׂוֹרַת כְּבוֹד הָאֵל הַמְבֹרָךְ אֲשֶׁר פְּקָדָהּ עָלָי
12 Dank schulde ich dem, der mir Kraft verlieh, Christus Jesus, unserem Herrn, daß er mich für zuverlässig hielt und für den Dienst bestellte,	12 וְהִנְנִי מוֹדֶה לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל כִּי חֲשָׁבַנִי נֶאֱמָן וַיְשִׂימֵנִי לִמְשָׁרֵת לוֹ
13 mich, der ich zuvor ein Lästerer war, Verfolger und Frevler, jedoch Erbarmen fand, weil ich nicht wußte, was ich tat im Unglauben.	13 אֹתִי אֲשֶׁר מִלְּפָנִים הָיִיתִי מְגַדֵּף וּמְרַדֵּף וּמְחָרֵף אֲבָל רֻחַמְתִּי כִּי עָשִׂיתִי מִבְּלִי־דַעַת בְּאֵין אֱמוּנָה
14 Überströmend aber zeigte sich die Gnade unseres Herrn im Bunde mit Glaube und Liebe in Christus Jesus.	14 וַיִּגְדַּל עָלַי בִּמְאֹד מְאֹד חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ עִם־הָאֱמוּנָה וְהָאַהֲבָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
15 Glaubhaft ist das Wort und aller Annahme wert: Christus Jesus kam in die Welt, um Sünder zu retten; der erste unter ihnen bin ich.	15 נֶאֱמָן הַדָּבָר וְרָאוּי לְהִתְקַבֵּל עַל־כֹּל כִּי־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בָּא לָעוֹלָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הַחַטָּאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי הַגָּדוֹל בָּהֶם
16 Doch dazu fand ich Erbarmen, daß an mir zuerst Jesus Christus seine ganze Großmut zeigte zum Vorbild für jene, die an ihn glauben werden zu ewigem Leben.	16 וּבַעֲבוּר זֹאת רֻחַמְתִּי לְמַעַן אֲשֶׁר יַרְאֶה יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּי בָרִאשׁוֹנָה אֶת־כָּל־אֹרֶךְ רוּחוֹ לִהְיוֹתִי לְמוֹפֵת לְכֹל אֲשֶׁר־יָבֹאוּ לְהַאֲמִין בּוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם
17 Dem König der Ewigkeit, dem unvergänglichen, unsichtbaren, einzigen Gott sei Ehre und Ruhm in alle Ewigkeit! Amen.	17 וּלְמֶלֶךְ עוֹלָמִים לֵאלֹהִים הַקַּיָּם לָעַד וְהַנֶּעְלָם מֵעַיִן וְהֶחָכָם לְבַדּוֹ לוֹ הַכָּבוֹד וְהֶהָדָר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן
18 Diese Weisung lege ich dir nahe, mein Kind Timotheus, im Hinblick auf die Weissagungen, die vordem über dich ergingen, damit du ihnen gemäß den edlen Kampf kämpfest,	18 אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲנִי מְצַוְּךָ בְּנִי טִימוֹתִיּוֹס כְּפִי הַנְּבוּאוֹת הַקֹּדְמוֹת עָלֶיךָ שֶׁתִּלָּחֵם לְפִיהֶן הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה
19 ausgestattet mit Glauben und gutem Gewissen, das gewisse Leute von sich warfen, die im Glauben Schiffbruch litten.	19 לֶאֱחֹז בָּאֱמוּנָה וּבָרוּחַ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר־יֵשׁ מֹאֲסִים בָּהּ וַתִּשָּׁבֵר אֳנִיַּת אֱמוּנָתָם
20 Zu ihnen gehören Hymenäus und Alexander, die ich dem Satan übergab, damit sie, so gezüchtigt, nicht mehr lästern.	20 וּמֵהֶם הוּמְנִיּוֹס וַאֲלֶכְּסַנְדֶּר אֲשֶׁר מְסַרְתִּים לַשָּׂטָן לְמַעַן יִוָּסְרוּ לְבִלְתִּי גַדֵּף עוֹד