Der Brief an die Galater 1

Pattloch Bibel	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Paulus, Apostel, nicht von Menschen, auch nicht durch Vermittlung eines Menschen, sondern durch Jesus Christus und Gott, den Vater, der ihn auferweckte von den Toten,	1 פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ לֹא מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא עַל־יְדֵי בֶן־אָדָם כִּי אִם־עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהִים הָאָב אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים
2 und alle Brüder bei mir an die Gemeinden von Galatien.	2 וְכָל־הָאַחִים אֲשֶׁר עִמָּדִי אֶל־הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּגָלַטְיָא
3 Gnade euch und Friede von Gott, unserem Vater, und dem Herrn Jesus Christus,	3 חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
4 der sich hingab für unsere Sünden, damit er uns errette aus der gegenwärtigen bösen Welt nach dem Willen unseres Gottes und Vaters,	4 אֲשֶׁר־נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעַד חַטֹּאתֵינוּ לְחַלְּצֵנוּ מִן־הָעוֹלָם הָרָע הַזֶּה כִּרְצוֹן אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ
5 dem die Ehre ist von Ewigkeit zu Ewigkeit! Amen.	5 אֲשֶׁר־לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן
6 Ich staune, daß ihr so rasch von dem, der euch in Christi Gnade berief, euch abwendig machen laßt zu einem anderen Evangelium,	6 תָּמֵהַּ אֲנִי כִּי־סַרְתֶּם מַהֵר מֵאַחֲרֵי הַקֹּרֵא אֶתְכֶם בְּחֶסֶד הַמָּשִׁיחַ אֶל־בְּשׂוֹרָה זָרָה
7 wo es doch ein anderes gar nicht gibt, nur gewisse Leute gibt es, die euch verwirren und darauf ausgehen, das Evangelium Christi zu verkehren.	7 וְהִיא אֵינֶנָּה אַחֶרֶת רַק שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים הָעֹכְרִים אֶתְכֶם וַחֲפֵצִים לַהֲפֹךְ אֶת־בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ
8 Doch wenn selbst wir oder ein Engel vom Himmel euch ein anderes Evangelium verkündeten, als wir euch verkündet haben, so sei er verflucht!	8 אֲבָל גַּם־אֲנַחְנוּ אוֹ־מַלְאָךְ מִן־הַשָּׁמַיִם אִם־יָבוֹא לְבַשֵּׂר אֶתְכֶם בְּשׂוֹרָה מִבַּלְעֲדֵי זֹאת אֲשֶׁר בִּשַּׂרְנוּ אֶתְכֶם חֵרֶם יִהְיֶה
9 Wie wir schon sagten, so sage ich nun noch einmal: Wenn jemand euch ein anderes Evangelium verkündet, als ihr empfangen habt, so sei er verflucht!	9 כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ כְבָר כֵּן־אֹמַר עַתָּה עוֹד־הַפָּעַם אִישׁ כִּי־יְבַשֵּׂר אֶתְכֶם בְּשׂוֹרָה מִבַּלְעֲדֵי אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם חֵרֶם יִהְיֶה
10 Denn rede ich jetzt Menschen zuliebe oder Gott zuliebe? Oder suche ich Menschen zu gefallen? Wollte ich noch Menschen gefallen, so wäre ich nicht Christi Knecht.	10 וְעַתָּה הֲמִתְרַצֶּה אָנֹכִי אֶל־בְּנֵי אָדָם אִם אֶל־הָאֱלֹהִים אוֹ הַמְבַקֵּשׁ אָנֹכִי לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם כִּי בְּמָצְאִי חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם לֹא־אֶהְיֶה עוֹד עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ
11 Denn ich tue euch kund, Brüder: Das Evangelium, das von mir verkündet wurde, ist nicht nach menschlicher Art.	11 אֲבָל מוֹדִיעַ אֲנִי אֶתְכֶם אֶחָי כִּי הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בִּשַּׂרְתִּי לֹא־לְפִי דֶרֶךְ־אָדָם הִיא
12 Denn ich empfing es weder von einem Menschen, noch erlernte ich es durch Unterweisung, sondern durch Offenbarung Jesu Christi.	12 כִּי גַם אָנֹכִי לֹא קִבַּלְתִּיהָ מֵאָדָם וְלֹא־לִמְּדוּנִי אֹתָהּ כִּי אִם־בְּחֶזְיוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
13 Ihr hörtet ja von meinem einstigen Wandel im Judentum, wie ich über die Maßen die Gemeinde Gottes verfolgte und sie zu vernichten suchte.	13 כִּי הֲלֹא־שְׁמַעְתֶּם אֶת־דַּרְכִּי אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי מִלְּפָנִים בֵּין הַיְּהוּדִים וְאֵת אֲשֶׁר־רָדַפְתִּי עַל־יֶתֶר אֶת־עֲדַת אֱלֹהִים וְאִבַּדְתִּיהָ
14 Ich tat es im Eintreten für das Judentum vielen meiner Altersgenossen in meinem Volke zuvor, als ein leidenschaftlicher Verfechter meiner väterlichen Überlieferungen.	14 וָאֱהִי הוֹלֵךְ וְחָזֵק בַּדָּת הַיְּהוּדִית עַל־רַבִּים מִבְּנֵי גִילִי בְּעַמִּי בְּקִנְאָתִי הַגְּדוֹלָה לְקַבְּלוֹת אֲבוֹתָי
15 Doch als es dem, der mich vom Schoß meiner Mutter an ausgesondert und durch seine Gnade gerufen hat, gefiel,	15 אַךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה רְצוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִבְדִּיל אֹתִי מֵרֶחֶם אִמִּי וַיִּקְרָאֵנִי בְּחַסְדּוֹ
16 seinen Sohn in mir zu offenbaren, damit ich die Botschaft von ihm verkünde unter den Heiden, da wandte ich mich zunächst nicht an Fleisch und Blut,	16 לְגַלּוֹת בִּי אֶת־בְּנוֹ שֶׁאֲבַשְּׂרֶנּוּ בַּגּוֹיִם כְּרֶגַע לֹא נוֹעַצְתִּי עִם־בָּשָׂר וָדָם
17 auch ging ich nicht nach Jerusalem hinauf zu denen, die vor mir Apostel waren, sondern ich ging weg nach Arabien und kehrte wieder zurück nach Damaskus.	17 גַּם לֹא־עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיִם אֶל־אֲשֶׁר הָיוּ שְׁלִיחִים לְפָנָי כִּי אִם־הָלַכְתִּי לַעֲרָב וּמִשָּׁם שַׁבְתִּי אֶל־דַּמָּשֶׂק
18 Hierauf, nach drei Jahren, ging ich nach Jerusalem hinauf, um Kephas aufzusuchen, und blieb bei ihm fünfzehn Tage.	18 אַחֲרֵי־כֵן מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁנִים עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת אֶת־כֵּיפָא וָאֵשֵׁב עִמּוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם
19 Einen anderen aber von den Aposteln sah ich nicht, außer Jakobus, den Bruder des Herrn.	19 וְאַחֵר מִן־הַשְּׁלִיחִים לֹא־רָאִיתִי זוּלָתִי אֶת־יַעֲקֹב אֲחִי אֲדֹנֵינוּ
20 Was ich euch schreibe, seht, bei Gott, ich lüge nicht!	20 וַאֲשֶׁר אֲנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם הִנֵּה נֶגֶד הָאֱלֹהִים כִּי לֹא אֲכַזֵּב
21 Darauf ging ich in die Gebiete von Syrien und Cilicien.	21 אַחֲרֵי־כֵן בָּאתִי אֶל־גְּלִילוֹת סוּרְיָא וְקִילִיקְיָא
22 Den Christengemeinden von Judäa war ich dem Angesicht nach ein Unbekannter;	22 אֲבָל קְהִלּוֹת יְהוּדָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ הֵנָּה לֹא יָדְעוּ אֶת־פָּנָי
23 nur vom Hörensagen wußten sie: "Der uns einst verfolgte, verkündet jetzt den Glauben, den er zuvor vernichten wollte."	23 רַק־זֹאת בִּלְבַד שָׁמְעוּ כִּי־הָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר הָיָה רֹדֵף אֹתָנוּ מֵאָז עַתָּה הוּא מְבַשֵּׂר אֶת־הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הֶאֱבִידָהּ מִלְּפָנִים
24 Und sie priesen Gott um meinetwillen.	24 וַיְהַלְלוּ בִי אֶת־הָאֱלֹהִים