Sacharja 12

Pattloch Bibel	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Drohspruch. Wort des Herrn über Israel. Spruch des Herrn, der den Himmel ausspannt, den Erdgrund befestigt und den Geist des Menschen in dessen Innern bildet:	1 מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבֹּו׃ פ
2 "Siehe, ich mache Jerusalem zum Taumelbecher für alle Völker im Umkreis. [Aber auch über Juda wird er kommen bei der Belagerung wider Jerusalem.]	2 הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְרוּשָׁלִַם סַף־רַעַל לְכָל־הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל־יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצֹור עַל־יְרוּשָׁלִָם
3 An jenem Tage wird es geschehen: Ich mache Jerusalem zu einem schweren Hebestein für alle Völker; wer immer ihn heben will, reißt sich wund. Alle Völker der Erde versammeln sich gegen die Stadt.	3 וְהָיָה בַיֹּום־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל־הָעַמִּים כָּל־עֹמְסֶיהָ שָׂרֹוט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גֹּויֵי הָאָרֶץ
4 An jenem Tage" - Spruch des Herrn - "schlage ich alle Rosse mit Entsetzen und ihre Reiter mit Wahnsinn. Doch über das Haus Juda halte ich meine Augen offen, während ich alle Rosse der Völker mit Blindheit schlage.	4 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהֹון וְרֹכְבֹו בַּשִּׁגָּעֹון וְעַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרֹון
5 Dann denken die Sippen Judas still bei sich: "Eine starke Hilfe haben die Einwohner Jerusalems am Herrn der Heerscharen, ihrem Gott!"	5 וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּיהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵיהֶם
6 An jenem Tage mache ich die Sippen Judas gleichsam zu einem Feuerbecken im Holzstoß und zu einer Brandfackel im Garbenhaufen, so daß sie zur Rechten und zur Linken alle Völker ringsum verzehren. Aber Jerusalem bleibt weiterhin an seiner Stätte wohnen."	6 בַּיֹּום הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיֹּור אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עֹוד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם׃ פ
7 Zuerst wird der Herr den Zelten Judas zum Sieg verhelfen, damit der Ruhm des Hauses David und der Ruhm der Bürger Jerusalems nicht zu groß wird gegenüber Juda.	7 וְהֹושִׁיעַ יְהוָה אֶת־אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְמַעַן לֹא־תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית־דָּוִיד וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם עַל־יְהוּדָה
8 An jenem Tage wird der Herr die Einwohner Jerusalems beschirmen; dann wird der Wankende unter ihnen wie David sein und Davids Haus wie Gott, wie der Engel des Herrn an ihrer Spitze.	8 בַּיֹּום הַהוּא יָגֵן יְהוָה בְּעַד יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיֹּום הַהוּא כְּדָוִיד וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם
9 "An jenem Tage will ich trachten, alle Völker, die gegen Jerusalem anrücken, zu vernichten.	9 וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַגֹּויִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם
10 Doch über Davids Haus und die Einwohner Jerusalems werde ich den Geist der Erbarmung und des Flehens ausgießen. Sie werden auf den hinblicken, den man durchbohrte, und Totenklage um ihn halten, wie man klagt um den Einzigen, und bitter um ihn trauern, wie man trauert um den Erstgeborenen.	10 וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל ׀ יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכֹור
11 An jenem Tage wird in Jerusalem große Klage herrschen gleich der Klage über Hadad-Rimmon in der Ebene von Megiddo.	11 בַּיֹּום הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ־רִמֹּון בְּבִקְעַת מְגִדֹּון
12 Klagen wird das Land, Sippe für Sippe gesondert: die Sippe des Hauses David gesondert und ihre Frauen gesondert, die Sippe des Hauses Natan gesondert und ihre Frauen gesondert,	12 וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחֹות מִשְׁפָּחֹות לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית־דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית־נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד
13 die Sippe des Hauses Levi gesondert und ihre Frauen gesondert, die Sippe des Schimi gesondert und ihre Frauen gesondert,	13 מִשְׁפַּחַת בֵּית־לֵוִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד
14 alle übrigen Sippen, Sippe für Sippe gesondert und ihre Frauen gesondert."	14 כֹּל הַמִּשְׁפָּחֹות הַנִּשְׁאָרֹות מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד׃ ס
	15 שִׂמְחוּ עִם־הַשְּׂמֵחִים וּבְכוּ עִם־הַבֹּכִים
	16 לֵב אֶחָד יְהִי לְכֻלְּכֶם אַל־תְּהַלְּכוּ בִגְדֹלוֹת כִּי אִם־הִתְחַבְּרוּ עִם־הַשְּׁפָלִים אַל־תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם
	17 אַל־תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה דִּרְשׁוּ הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל־אָדָם
	18 אִם־תּוּכְלוּ כְּכָל־אֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם הֱיוּ בְשָׁלוֹם עִם־כָּל־אָדָם
	19 אַל־תִּנָּקְמוּ נָקָם יְדִידַי כִּי אִם־תְּנוּ מָקוֹם לָרֹגֶז כִּי כָתוּב לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יְהוָֹה
	20 לָכֵן אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ
	21 אַל־נָא יִכְבָּשְׁךָ הָרָע כְּבוֹשׁ אַתָּה אֶת־הָרַע בַּטּוֹב