Job 30

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 But now they hold me in derision who are younger in years than I; Whose fathers I should have disdained to rank with the dogs of my flock.	1 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני
2 Such strength as they had, to me meant nought; they were utterly destitute.	2 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח
3 In want and hunger was their lot, they who fled to the parched wastelands:	3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה
4 They plucked saltwort and shrubs; the roots of the broom plant were their food.	4 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם
5 They were banished from among men, with an outcry like that against a thief--	5 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב
6 To dwell on the slopes of the wadies, in caves of sand and stone;	6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים
7 Among the bushes they raised their raucous cry; under the nettles they huddled together.	7 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו
8 Irresponsible, nameless men, they were driven out of the land.	8 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ
9 Yet now they sing of me in mockery; I am become a byword among them.	9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה
10 They abhor me, they stand aloof from me, they do not hesitate to spit in my face!	10 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק
11 Indeed, they have loosed their bonds; they lord it over me, and have thrown off restraint in my presence.	11 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו
12 To subvert my paths they rise up; they build their approaches for my ruin.	12 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם
13 To destroy me, they attack with none to stay them;	13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו
14 as through a wide breach they advance. Amid the uproar they come on in waves;	14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו
15 over me rolls the terror. My dignity is borne off on the wind, and my welfare vanishes like a cloud.	15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי
16 My soul ebbs away from me;	16 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני
17 My frame takes no rest by night; my inward parts seethe and will not be stilled.	17 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון
18 One with great power lays hold of my clothing; by the collar of my tunic he seizes me:	18 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני
19 He has cast me into the mire; I am leveled with the dust and ashes.	19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר
20 I cry to you, but you do not answer me; you stand off and look at me,	20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי
21 Then you turn upon me without mercy and with your strong hand you buffet me.	21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני
22 You raise me up and drive me before the wind; I am tossed about by the tempest.	22 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה
23 Indeed I know you will turn me back in death to the destined place of everyone alive.	23 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי
24 Yet should not a hand be held out to help a wretched man in his calamity?	24 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע
25 Or have I not wept for the hardships of others; was not my soul grieved for the destitute?	25 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון
26 Yet when I looked for good, then evil came; when I expected light, then came darkness.	26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל
27 days of affliction have overtaken me.	27 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני
28 I go about in gloom, without the sun; I rise up in public to voice my grief.	28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע
29 I have become the brother of jackals, companion to the ostrich.	29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה
30 My blackened skin falls away from me; the heat scorches my very frame.	30 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב
31 My harp is turned to mourning, and my reed pipe to sounds of weeping.	31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים