Apocalisse - אַפּוֹקָלִיפּסָה 3

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין	1 Be ye not many masters, my brethren, knowing that you receive the greater judgment.
2 כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו	2 For in many things we all offend. If any man offend not in word, the same is a perfect man. He is able also with a bridle to lead about the whole body.
3 הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם	3 For if we put bits into the mouths of horses, that they may obey us, and we turn about their whole body.
4 והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר	4 Behold also ships, whereas they are great, and are driven by strong winds, yet are they turned about with a small helm, whithersoever the force of the governor willeth.
5 ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה	5 Even so the tongue is indeed a little member, and boasteth great things. Behold how small a fire kindleth a great wood.
6 כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם	6 And the tongue is a fire, a world of iniquity. The tongue is placed among our members, which defileth the whole body, and inflameth the wheel of our nativity, being set on fire by hell.
7 כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם	7 For every nature of beasts, and of birds, and of serpents, and of the rest, is tamed, and hath been tamed, by the nature of man:
8 אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה	8 But the tongue no man can tame, an unquiet evil, full of deadly poison.
9 בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים	9 By it we bless God and the Father: and by it we curse men, who are made after the likeness of God.
10 מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי	10 Out of the same mouth proceedeth blessing and cursing. My brethren, these things ought not so to be.
11 היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד	11 Doth a fountain send forth, out of the same hole, sweet and bitter water?
12 אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים	12 Can the fig tree, my brethren, bear grapes; or the vine, figs? So neither can the salt water yield sweet.
13 מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה	13 Who is a wise man, and endued with knowledge among you? Let him shew, by a good conversation, his work in the meekness of wisdom.
14 ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת	14 But if you have bitter zeal, and there be contentions in your hearts; glory not, and be not liars against the truth.
15 אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים	15 For this is not wisdom, descending from above: but earthly, sensual, devilish.
16 כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע	16 For where envying and contention is, there is inconstancy, and every evil work.
17 אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה	17 But the wisdom, that is from above, first indeed is chaste, then peaceable, modest, easy to be persuaded, consenting to the good, full of mercy and good fruits, without judging, without dissimulation.
18 ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום	18 And the fruit of justice is sown in peace, to them that make peace.