1 אחי אל יהי משא פנים באמונתכם בישוע המשיח אדנינו אדון הכבוד | 1 אַחַי אַל־יְהִי מַשּׂא פָנִים בֶּאֱמוּנַתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲדוֹן הַכָּבוֹד |
2 כי אם יבוא איש לבית כנסתכם וטבעת זהב על ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם איש עני יבא שמה ובגדו מטנף | 2 כִּי אִם־יָבוֹא אִישׁ לְבֵית כְּנֵסַתְכֶם וְטַבְּעֹת זָהָב עַל־יָדָיו וְהוּא לָבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וְגַם־אִישׁ עָנִי יָבֹא שָׁמָּה וּבִגְדוֹ מְטֻנָּף |
3 ופניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב פה מתחת להדם רגלי | 3 וּפְנִיתֶם אֶל־הַלָּבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וַאֲמַרְתֶּם לוֹ שֶׁב־לְךָ הֵנָּה בְּטוֹב וְלֶעָנִי תֹאמְרוּ עֲמָד־שָׁם אוֹ שֶׁב־פֹּה מִתַּחַת לַהֲדֹם רַגְלָי |
4 הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות | 4 הֲלֹא בָזֹאת נֶחֱלַק לִבְּכֶם וְהִנְּכֶם שֹׁפְטִים בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת |
5 שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו | 5 שִׁמְעוּ אַחַי אֲהוּבָי הֲלֹא בַעֲנִיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּחַר הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת עֲשִׁירִים בָּאֱמוּנָה וְיֹרְשֵׁי הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאֹהֲבָיו |
6 ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין | 6 וְאַתֶּם הִכְלַמְתֶּם אֶת־הֶעָנִי הֲלֹא הָעֲשִׁירִים הֵם הָעשְׁקִים אֶתְכֶם וְהֵם הַסֹּחֲבִים אֶתְכֶם אֶל־בָּתֵּי דִין |
7 הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם | 7 הֲלֹא הֵם הַמְגַדְּפִים אֶת־הַשֵּׁם הַטּוֹב הַנִּקְרָא עֲלֵיכֶם |
8 הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות | 8 הֵן בְּקַיֶּמְכֶם אֶת־הַמִּצְוָה הַמֹּלֶכֶת עַל־כֻּלָּן כְּפִי הַכָּתוּב וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת |
9 אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה | 9 אוּלָם אִם־תִּשְׂאוּ פָנִים תֶּחֶטְאוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְהַתּוֹרָה תוֹכִיחֲכֶם כְּעֹבְרִים אוֹתָהּ |
10 כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם | 10 כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יְקַיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה וְנִכְשָׁל בְּדָבָר אֶחָד הוּא אָשֹׁם אָשַׁם בְּכֻלָּם |
11 כי האמר לא תנאף גם הוא אמר לא תרצח ואם אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה | 11 כִּי הָאֹמֵר לֹא תִנְאָף גַּם־הוּא אָמַר לֹא תִרְצָח וְאִם־אֵינְךָ נֹאֵף וְאַתָּה רוֹצֵחַ הָיֹה נִהְיֵיתָ לְעֹבֵר הַתּוֹרָה |
12 כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות | 12 כֵּן דַּבְּרוּ וְכֵן עֲשֹוּ כָּאֲנָשִׁים הָעֲתִידִים לְהִשָּׁפֵט עַל־פִּי תּוֹרַת הַחֵרוּת |
13 כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין | 13 כִּי אֵין חֶסֶד בַּדִּין לַאֲשֶׁר לֹא־עָשָׂה חָסֶד וְהַחֶסֶד יִתְגָּאֶה עַל־הַדִּין |
14 אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו | 14 אַחַי מַה־יּוֹעִיל לְאִישׁ אִם־יֹאמַר כִּי יֶשׁ־לוֹ אֱמוּנָה וּמַעֲשִׂים אֵין בּוֹ הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ |
15 אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם | 15 אָח אוֹ אָחוֹת אִם־יִהְיוּ בְעֵירֹם וּבְחֹסֶר לֶחֶם יוֹמָם |
16 ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשלום והתחממו ושבעו ולא תתנו להם די מחסור גופם מה תועיל זאת | 16 וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר אֲלֵיהֶם לְכוּ לְשָׁלוֹם וְהִתְחַמְמוּ וּשְׂבָעוּ וְלֹא־תִתְּנוּ לָהֶם דֵּי־מַחְסוֹר גּוּפָם מַה־תּוֹעִיל זֹאת |
17 ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה | 17 כָּכָה גַּם־הָאֱמוּנָה אִם־אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא בְּעַצְמָהּ |
18 אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני | 18 אַךְ־יֹאמַר אִישׁ אַתָּה יֶשׁ־לְךָ אֱמוּנָה וַאֲנִי יֶשׁ־לִי מַעֲשִׂים הַרְאֵנִי נָא אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי מַעֲשֶׂיךָ וַאֲנִי אַרְאֲךָ מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי אֶת־אֱמוּנָתִי |
19 אתה מאמין כי האלהים אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים | 19 אַתָּה מַאֲמִין כִּי הָאֱלֹהִים אֶחָד הוּא הֱטִיבוֹתָ גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים בּוֹ וְרֹעֲדִים |
20 ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא | 20 וְאַתָּה אִישׁ־בָּעַר הֲתַחְפֹּץ לָדַעַת כִּי הָאֱמוּנָה בִּבְלִי מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא |
21 אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח | 21 אַבְרָהָם אָבִינוּ הֲלֹא בְּמַעֲשָׂיו נִצְדָּק בְּהַעֲלֹתוֹ אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ |
22 הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה | 22 הִנְּךָ רֹאֶה כִּי־הָיְתָה הָאֱמוּנָה עֹזֶרֶת לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הָשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה |
23 וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה | 23 וַיִּמָּלֵא הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַתֵּחָשֵׁב־לוֹ לִצְדָקָה וַיִּקָּרֵא אֹהֵב יְהוָֹה |
24 הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה | 24 הִנְּכֶם רֹאִים כִּי בְּמַעֲשִׂים יִצְדַּק הָאִישׁ וְלֹא בֶאֱמוּנָה לְבַדָּהּ |
25 וכן גם רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את המלאכים אל ביתה ותשלחם בדרך אחר | 25 וְכֵן גַּם־רָחָב הַזּוֹנָה הֲלֹא נִצְדְּקָה בְּמַעֲשִׂים בְּאָסְפָהּ אֶת־הַמַּלְאָכִים אֶל־בֵּיתָהּ וַתְּשַׁלְּחֵם בְּדֶרֶךְ אַחֵר |
26 כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא | 26 כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף בְּלִי נְשָׁמָה מֵת הוּא כֵּן גַּם־הָאֱמוּנָה בְלִי־מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא |
| 27 וְרָעָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר יְנֻפָּצוּ כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי גַם־אָנֹכִי מֵאֵת אָבִי |
| 28 וְנָתַתִּי לוֹ כּוֹכַב הַשָּׁחַר |
| 29 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת |