1 ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל | 1 וַאֲנִי אֹמֵר הַיּוֹרֵשׁ כָּל־עֵת הֱיוֹתוֹ קָטֹן אֵין־הַבְדֵּל בֵּינוֹ וּבֵין הָעָבֶד אַף אִם־הוּא אֲדוֹן הַכֹּל |
2 אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו | 2 אֶלָּא הוּא תַּחַת יַד אֹמְנִים וּפְקִידֵי הַבָּיִת עַד לַזְּמַן הַמְיֻעָד לוֹ מֵאֵת אָבִיו |
3 ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם | 3 כָּכָה גַּם־אֲנַחְנוּ בְּעוֹד הֱיוֹתֵנוּ קְטַנִּים הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִיסֹדוֹת הָעוֹלָם |
4 ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה | 4 וּבִמְלֹאת הָעֵת שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹ אֲשֶׁר נוֹלַד מֵאִשָּׁה וְנִתַּן תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה |
5 לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים | 5 לִפְדוֹת אֵת אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה לְמַעַן נְקַבֵּל אֶת־מִשְׁפַּט הַבָּנִים |
6 ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו | 6 וְיַעַן כִּי־בָנִים אַתֶּם שָׁלַח הָאֱלֹהִים בִּלְבַבְכֶם אֶת־רוּחַ בְּנוֹ הַקּוֹרֵא אַבָּא אָבִינוּ |
7 לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח | 7 לָכֵן אֵינְךָ עוֹד עֶבֶד כִּי אִם־בֵּן וְאִם־בֵּן אַתָּה הִנְּךָ גַּם־יוֹרֵשׁ הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ |
8 הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים | 8 הֵן לְפָנִים בְּאֵין־דַּעַת אֱלֹהִים הֱיִיתֶם עֹבְדִים אֵת אֲשֶׁר בְּעַצְמוּתָם אֵינָם אֱלֹהִים |
9 ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש | 9 וְעַתָּה אַחֲרֵי יְדַעְתֶּם אֶת־הָאֱלֹהִים וְיוֹתֵר אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַעְתֶּם לֵאלֹהִים אֵיךְ תָּשׁוּבוּ אֶל־הַיְסֹדוֹת הָרָפִים וְהַדַּלִּים הָהֵם אֲשֶׁר תִּרְצוּ לְהִכָּנֵעַ לָהֶם מֵחָדָשׁ |
10 ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים | 10 יָמִים אַתֶּם שֹׁמְרִים וָחֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים וְשָׁנִים |
11 מתירא אני פן לריק עמלתי בכם | 11 מִתְיָרֵא אֲנִי פֶּן־לָרִיק עָמַלְתִּי בָכֶם |
12 היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה | 12 הֱיוּ־נָא כָמוֹנִי כִּי גַם־אָנִי כְּמוֹכֶם מִתְחַנֵּן אֲנִי לָכֶם אֶחָי לֹא־הֲרֵעֹתֶם לִי מְאוּמָה |
13 אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה | 13 אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֲשֶׁר בְּחֻלְשַׁת בְּשָׂרִי בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם אֶת־הַבְּשׂוֹרָה לָרִאשׁוֹנָה |
14 ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע | 14 וְאַתֶּם לֹא בְּזִיתֶם אֶת־נִסְיוֹנִי אֲשֶׁר־נֻסֵּיתִי בִבְשָׂרִי וְלֹא גְעַלְתֶּם אֹתוֹ כִּי אִם־קִבַּלְתֶּם אֹתִי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים כַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ |
15 ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי | 15 וְעַתָּה אַיֵּה אָשְׁרְכֶם כִּי מֵעִיד אֲנִי עֲלֵיכֶם אֲשֶׁר אִם־יְכָלְתֶּם הֱיִיתֶם עֹקְרִים אֶת־עֵינֵיכֶם לְתִתָּן לִי |
16 ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם | 16 וְעַתָּה הֲנִהְיֵיתִי לָכֶם לְאֹיֵב בְּדַבְּרִי אֱמֶת אֲלֵיכֶם |
17 אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם | 17 הֵם אֵינָם מְקַנְּאִים לָכֶם לְטוֹבָה כִּי חֶפְצָם לְהַפְרִיד אֶתְכֶם מֵעָלֵינוּ לְמַעַן תִּהְיוּ מְקַנְּאִים לָהֶם |
18 אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם | 18 אֲבָל טוֹב לְקַנֵּא תָּמִיד לְטוֹבָה וְלֹא לְבַד בִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם |
19 בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח | 19 בָּנַי אֲשֶׁר־שׁוּב יֹאחֲזוּנִי חֶבְלֵי לֵדָה עֲלֵיכֶם עַד כִּי־יוּצַר בָּכֶם הַמָּשִׁיחַ |
20 אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם | 20 אָמְנָם חָפַצְתִּי לִהְיוֹת עַתָּה אֶצְלְכֶם לְשַׁנּוֹת אֶת־קוֹל דְּבָרִי כִּי נָבוֹךְ אֲנִי בָּכֶם |
21 אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה | 21 אִמְרוּ לִי אַתֶּם הַחֲפֵצִים לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּדִים לַתּוֹרָה הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה |
22 כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה | 22 כִּי כָתוּב שֶׁהָיוּ לְאַבְרָהָם שְׁנֵי בָנִים הָאֶחָד מִן־הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מִן־הַחָפְשִׁיָּה |
23 ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה | 23 וַאֲשֶׁר לָאָמָה הוּא נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר וַאֲשֶׁר לַחָפְשִׁיָּה עַל־פִּי הַהַבְטָחָה |
24 והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר | 24 וְהַדְּבָרִים הֵם לְרָמֶז כִּי שְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת הֵנָּה הָאַחַת מִן־הַר סִינַי הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת וְהִיא הָגָר |
25 כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה | 25 כִּי הָגָר הִיא הַר סִינַי בַּעֲרָב וְהוּא כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל־עַתָּה כִּי־הִיא בְעַבְדוּת עִם־בָּנֶיהָ |
26 אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו | 26 אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל־מַעְלָה הִיא חָפְשִׁיָּה וְהִיא אֵם כֻּלָּנוּ |
27 כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה | 27 כִּי כָתוּב רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה |
28 ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה | 28 וַאֲנַחְנוּ אֶחָי הִנְנוּ כְיִצְחָק בְּנֵי הַהַבְטָחָה |
29 וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה | 29 וְכַאֲשֶׁר הַנּוֹלָד לְפִי־הַבָּשָׂר אָז הָיָה רֹדֵף אֶת־הַנּוֹלָד לְפִי הָרוּחַ כֵּן־הוּא גַּם־עָתָּה |
30 אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה | 30 אֲבָל הַכָּתוּב מַה־הוּא אֹמֵר גָּרֵשׁ הָאָמָה וְאֶת־בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה עִם בֶּן־הַחָפְשִׁיָּה |
31 על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה | 31 עַל־כֵּן אֶחָי לֹא־בְנֵי הָאָמָה אֲנַחְנוּ כִּי אִם־בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה |