Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 5

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים	1 Dopo questo essendo la festa de' Giudei, Gesù se n'andò a Gerusalemme.
2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים	2 E havvi in Gerusalemme la piscina probatica,che in lingua Ebrea si chiama Betsaida, la quale ha cinque porticati.
3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים	3 Ne' quali giaceva gran turba di malati, di ciechi, di zoppi, di paralitici, i quali aspettavano il movimento dell'acqua.
4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו	4 Imperocché l'Angelo del Signore in un certo tempo scendeva nella piscina, e l'acqua era agitata. E chiunque fosse stato il primo a scendere nella piscina dopo il movimento dell'acqua, restava sano, qualunque fosse la malattia, dalla quale era detenuto.
5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה	5 Ed eravi un uomo il quale avea passati trentotto anni nella sua infermità.
6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא	6 E Gesù mirato avendo costui, che se ne stava a giacere, e conoscendo, che era di età avanzata, gli disse: Vuoi tu essere risanato?
7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני	7 Risposegli l'infermo: Signore, io non ho uomo, che mi getti nella piscina, quando l'acqua è agitata: il perché quando io mi vi accosto, un altro vi scende prima di me.
8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך	8 Dissegli Gesù: Alzati, prendi il tuo letticciuolo, e cammina.
9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה	9 E in quell'istante colui diventò sano, prese il suo letticciuolo, e camminava. Or quel di era sabato.
10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך	10 Dicevan perciò i Giudei all'uomo risanato: E sabato, non è a te lecito di portare il tuo letticciuolo.
11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך	11 Ed egli rispose loro: Colui, che mi ha risanato, mi ha detto: Prendi il tuo letticciuolo, e cammina.
12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך	12 Domandarongli adunque chi fosse quell'uomo, che gli avea detto: Prendi il tuo letticciuolo, e cammina?
13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא	13 Ma l'uomo risanato non sapeva, chi quegli fosse; perché Gesù si era scansato dalla turba, che era in quel luogo.
14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת	14 Dopo di ciò trovollo Gesù nel tempio, e gli disse: Ecco che se' risanato: non peccar più, perché non ti avvenga qualche cosa di peggio.
15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו	15 Quegli andò a dar nuova a' Giudei, come Gesù era quello, che l'avea risanato.
16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת	16 Per questo i Giudei perseguitavan Gesù, perché tali cose faceva in giorno di sabato.
17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל	17 Ma Gesù rispondeva loro: Il Padre mio opera sino a quest' oggi, e io opero.
18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים	18 Per questo sempre più i Giudei cercavano di ucciderlo: mentre non solo rompeva il sabato, ma di più diceva, che Dio era il Padre suo, facendosi eguale a Dio. Rispose adunque Gesù, e disse loro:
19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו	19 In verità, in verità vi dico: Non può il Figliuolo far da se cosa alcuna, se non l'ha veduta fare dal Padre: imperocché quello, che questi fa, lo fa parimente il Figliuolo.
20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו	20 Imperciocché il Padre ama il Figliuolo, e a lui manifesta tutto quello, che egli fa: e farà a lui vedere opere maggiori di queste, onde voi ne restiate stupefatti.
21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ	21 Conciossiachè siccome il Padre risuscita i morti, e rende ad essi la vita: così il Figliuolo rende la vita a quelli, che vuole.
22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב	22 Imperocché il Padre non giudica alcuno: ma ha rimesso interamente nel Figliuolo il far giudizio,
23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד	23 Affinchè tutti onorino il Figliuolo, come onorano il Padre: chi non onora il Figliuolo, non onora il Padre, che lo ha mandato.
24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים	24 In verità, in verità vi dico, che chi ascolta la mia parola, e crede in lui, che mi ha mandato, ha la vita eterna, e non incorre nel giudizio, ma è passato da morte a vita.
25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו	25 In verità, in verità vi dico, che verrà il tempo, anzi è adesso, quando i morti udiranno la voce del Figliuolo di Dio: e quei, che l'avranno udita, viveranno.
26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו	26 Imperocché siccome il Padre ha in se stesso la vita: così ha dato al Figliuolo l'avere in se stesso la vita:
27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא	27 E gli ha dato podestà di far giudizio in quanto è Figliuolo dell'uomo.
28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון	28 Non vi stupite di questo, perché verrà tempo, in cui tutti quelli, che sono ne' sepolcri, udiranno la voce del Figliuolo di Dio:
29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט	29 E usciranno fuora quelli, che avranno fatto opere buone, risorgendo per vivere: quegli poi, che avran fatto opere male, risorgendo per essere condannati.
30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני	30 Non posso io fare da me cosa alcuna. Giudico secondo quel, che mi vien detto: e il mio giudizio è retto: perché non cerco il voler mio, ma il volere del Padre, che mi ha mandato.
31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה	31 Se io rendo testimonianza a me stesso, la testimonianza mia non è idonea.
32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא	32 Evvi un altro, che rende a ne testimonianza: e so, che è idonea la testimonianza, che egli a me rende.
33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת	33 Voi avete mandato a interrogare Giovanni: ed egli ha reso testimonianza al vero.
34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון	34 Io però non ricevo testimonianza, da un uomo: ma queste cose dicovi per vostra salute.
35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו	35 Quegli era lampana ardente, e luminosa. E voi avete voluto per pochi momenti godere della sua luce.
36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני	36 Io però ho una testimonianza maggiore di quella di Giovanni. Imperocché le opere, che mi ha dato il Padre da adempire, queste opere stesse, le quali io fo, testificano a favor mio, che il Padre mi ha mandato:
37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם	37 E il Padre, che mi ha mandato, egli stesso ha resa testimonianza a favor mio: e voi ne avete udita giammai la sua voce, né veduto il suo volto.
38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו	38 E non avete abitante in voi la sua parola: perché non credete a chi egli ha mandato.
39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי	39 Voi andate investigando le Scritture, perché credete di avere in esse la vita eterna: e queste sono quelle, che parlano a favor mio:
40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים	40 E non volete venir a me per aver vita.
41 לא אקח כבוד מבני אדם	41 Io non accetto la gloria, che viene dagli uomini.
42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם	42 Ma vi ho conosciuto, che non avete in voi amore di Dio.
43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו	43 Io son venuto nel nome del Padre mio, e non mi ricevete: se un altro verrà di propria autorità, lo riceverete.
44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו	44 Com'è possibile, che crediate voi, che andate mendicando gloria gli uni dagli altri, e non cercate quella gloria, che da Dio solo procede?
45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו	45 Non vi pensate, che sia per accusarvi io presso del Padre: havvi già chi vi accusa, quel Mosé, in cui voi vi confidate.
46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי	46 Imperocché se credeste a Mosè, a me ancora credeste: conciossiaché di me egli ha scritto.
47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו	47 Che se non credete a quel, che egli ha scritto, come crederete voi alle mie parole?