Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 5

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים	1 After these things was a festival day of the Jews, and Jesus went up to Jerusalem.
2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים	2 Now there is at Jerusalem a pond, called Probatica, which in Hebrew is named Bethsaida, having five porches.
3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים	3 In these lay a great multitude of sick, of blind, of lame, of withered; waiting for the moving of the water.
4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו	4 And an angel of the Lord descended at certain times into the pond; and the water was moved. And he that went down first into the pond after the motion of the water, was made whole, of whatsoever infirmity he lay under.
5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה	5 And there was a certain man there, that had been eight and thirty years under his infirmity.
6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא	6 Him when Jesus had seen lying, and knew that he had been now a long time, he saith to him: Wilt thou be made whole?
7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני	7 The infirm man answered him: Sir, I have no man, when the water is troubled, to put me into the pond. For whilst I am coming, another goeth down before me.
8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך	8 Jesus saith to him: Arise, take up thy bed, and walk.
9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה	9 And immediately the man was made whole: and he took up his bed, and walked. And it was the sabbath that day.
10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך	10 The Jews therefore said to him that was healed: It is the sabbath; it is not lawful for thee to take up thy bed.
11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך	11 He answered them: He that made me whole, he said to me, Take up thy bed, and walk.
12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך	12 They asked him therefore: Who is that man who said to thee, Take up thy bed, and walk?
13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא	13 But he who was healed, knew not who it was; for Jesus went aside from the multitude standing in the place.
14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת	14 Afterwards, Jesus findeth him in the temple, and saith to him: Behold thou art made whole: sin no more, lest some worse thing happen to thee.
15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו	15 The man went his way, and told the Jews, that it was Jesus who had made him whole.
16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת	16 Therefore did the Jews persecute Jesus, because he did these things on the sabbath.
17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל	17 But Jesus answered them: My Father worketh until now; and I work.
18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים	18 Hereupon therefore the Jews sought the more to kill him, because he did not only break the sabbath, but also said God was his Father, making himself equal to God.
19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו	19 Then Jesus answered, and said to them: Amen, amen, I say unto you, the Son cannot do any thing of himself, but what he seeth the Father doing: for what things soever he doth, these the Son also doth in like manner.
20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו	20 For the Father loveth the Son, and sheweth him all things which himself doth: and greater works than these will he shew him, that you may wonder.
21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ	21 For as the Father raiseth up the dead, and giveth life: so the Son also giveth life to whom he will.
22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב	22 For neither doth the Father judge any man, but hath given all judgment to the Son.
23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד	23 That all men may honour the Son, as they honour the Father. He who honoureth not the Son, honoureth not the Father, who hath sent him.
24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים	24 Amen, amen I say unto you, that he who heareth my word, and believeth him that sent me, hath life everlasting; and cometh not into judgment, but is passed from death to life.
25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו	25 Amen, amen I say unto you, that the hour cometh, and now is, when the dead shall hear the voice of the Son of God, and they that hear shall live.
26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו	26 For as the Father hath life in himself, so he hath given the Son also to have life in himself:
27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא	27 And he hath given him power to do judgment, because he is the Son of man.
28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון	28 Wonder not at this; for the hour cometh, wherein all that are in the graves shall hear the voice of the Son of God.
29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט	29 And they that have done good things, shall come forth unto the resurrection of life; but they that have done evil, unto the resurrection of judgment.
30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני	30 I cannot of myself do any thing. As I hear, so I judge: and my judgment is just; because I seek not my own will, but the will of him that sent me.
31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה	31 If I bear witness of myself, my witness is not true.
32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא	32 There is another that beareth witness of me; and I know that the witness which he witnesseth of me is true.
33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת	33 You sent to John, and he gave testimony to the truth.
34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון	34 But I receive not testimony from man: but I say these things, that you may be saved.
35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו	35 He was a burning and a shining light: and you were willing for a time to rejoice in his light.
36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני	36 But I have a greater testimony than that of John: for the works which the Father hath given me to perfect; the works themselves, which I do, give testimony of me, that the Father hath sent me.
37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם	37 And the Father himself who hath sent me, hath given testimony of me: neither have you heard his voice at any time, nor seen his shape.
38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו	38 And you have not his word abiding in you: for whom he hath sent, him you believe not.
39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי	39 Search the scriptures, for you think in them to have life everlasting; and the same are they that give testimony of me.
40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים	40 And you will not come to me that you may have life.
41 לא אקח כבוד מבני אדם	41 I receive glory not from men.
42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם	42 But I know you, that you have not the love of God in you.
43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו	43 I am come in the name of my Father, and you receive me not: if another shall come in his own name, him you will receive.
44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו	44 How can you believe, who receive glory one from another: and the glory which is from God alone, you do not seek?
45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו	45 Think not that I will accuse you to the Father. There is one that accuseth you, Moses, in whom you trust.
46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי	46 For if you did believe Moses, you would perhaps believe me also; for he wrote of me.
47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו	47 But if you do not believe his writings, how will you believe my words?