1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו | 1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו |
2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם | 2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם |
3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר | 3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר |
4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו | 4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו |
5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה | 5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה |
6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד | 6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד |
7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה | 7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה |
8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו | 8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו |
9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי | 9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי |
10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו | 10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו |
11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים | 11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים |
12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה | 12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה |
13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים | 13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים |
14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם | 14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם |
15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים | 15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים |
16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו | 16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו |
17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב | 17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב |
18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך | 18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך |
19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך | 19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך |
20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו | 20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו |
21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך | 21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך |
22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו | 22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו |
23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח | 23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח |
24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח | 24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח |
25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות | 25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות |
26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת | 26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת |
27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם | 27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם |
28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו | 28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו |
29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי | 29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי |
30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק | 30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק |
31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא | 31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא |
32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא | 32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא |