Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 15

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו	1 Todos los publicanos y los pecadores se acercaban a él para oírle,
2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם	2 y los fariseos y los escribas murmuraban, diciendo: «Este acoge a los pecadores y come con ellos».
3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר	3 Entonces les dijo esta parábola.
4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו	4 «¿Quién de vosotros que tiene cien ovejas, si pierde una de ellas, no deja las 99 en el desierto, y va a buscar la que se perdió hasta que la encuentra?
5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה	5 Y cuando la encuentra, la pone contento sobre sus hombros;
6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד	6 y llegando a casa, convoca a los amigos y vecinos, y les dice: “Alegraos conmigo, porque he hallado la oveja que se me había perdido.”
7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה	7 Os digo que, de igual modo, habrá más alegría en el cielo por un solo pecador que se convierta que por 99 justos que no tengan necesidad de conversión.
8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו	8 «O, ¿qué mujer que tiene diez dracmas, si pierde una, no enciende una lámpara y barre la casa y busca cuidadosamente hasta que la encuentra?
9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי	9 Y cuando la encuentra, convoca a las amigas y vecinas, y dice: “Alegraos conmigo, porque he hallado la dracma que había perdido.”
10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו	10 Del mismo modo, os digo, se produce alegría ante los ángeles de Dios por un solo pecador que se convierta».
11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים	11 Dijo: «Un hombre tenía dos hijos;
12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה	12 y el menor de ellos dijo al padre: “Padre, dame la parte de la hacienda que me corresponde.” Y él les repartió la hacienda.
13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים	13 Pocos días después el hijo menor lo reunió todo y se marchó a un país lejano donde malgastó su hacienda viviendo como un libertino.
14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם	14 «Cuando hubo gastado todo, sobrevino un hambre extrema en aquel país, y comenzó a pasar necesidad.
15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים	15 Entonces, fue y se ajustó con uno de los ciudadanos de aquel país, que le envió a sus fincas a apacentar puercos.
16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו	16 Y deseaba llenar su vientre con las algarrobas que comían los puercos, pero nadie se las daba.
17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב	17 Y entrando en sí mismo, dijo: “¡Cuántos jornaleros de mi padre tienen pan en abundancia, mientras que yo aquí me muero de hambre!
18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך	18 Me levantaré, iré a mi padre y le diré: Padre, pequé contra el cielo y ante ti.
19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך	19 Ya no merezco ser llamado hijo tuyo, trátame como a uno de tus jornaleros.”
20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו	20 Y, levantándose, partió hacia su padre. «Estando él todavía lejos, le vió su padre y, conmovido, corrió, se echó a su cuello y le besó efusivamente.
21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך	21 El hijo le dijo: “Padre, pequé contra el cielo y ante ti; ya no merezco ser llamado hijo tuyo.”
22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו	22 Pero el padre dijo a sus siervos: “Traed aprisa el mejor vestido y vestidle, ponedle un anillo en su mano y unas sandalias en los pies.
23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח	23 Traed el novillo cebado, matadlo, y comamos y celebremos una fiesta,
24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח	24 porque este hijo mío estaba muerto y ha vuelto a la vida; estaba perdido y ha sido hallado.” Y comenzaron la fiesta.
25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות	25 «Su hijo mayor estaba en el campo y, al volver, cuando se acercó a la casa, oyó la música y las danzas;
26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת	26 y llamando a uno de los criados, le preguntó qué era aquello.
27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם	27 El le dijo: “Ha vuelto tu hermano y tu padre ha matado el novillo cebado, porque le ha recobrado sano.”
28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו	28 El se irritó y no quería entrar. Salió su padre, y le suplicaba.
29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי	29 Pero él replicó a su padre: “Hace tantos años que te sirvo, y jamás dejé de cumplir una orden tuya, pero nunca me has dado un cabrito para tener una fiesta con mis amigos;
30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק	30 y ¡ahora que ha venido ese hijo tuyo, que ha devorado tu hacienda con prostitutas, has matado para él el novillo cebado!”
31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא	31 «Pero él le dijo: “Hijo, tú siempre estás conmigo, y todo lo mío es tuyo;
32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא	32 pero convenía celebrar una fiesta y alegrarse, porque este hermano tuyo estaba muerto, y ha vuelto a la vida; estaba perdido, y ha sido hallado.”»