Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 5

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים	1 Y llegaron al otro lado del mar, a la región de los gerasenos.
2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו	2 Apenas saltó de la barca, vino a su encuentro, de entre los sepulcros, un hombre con espíritu inmundo
3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו	3 que moraba en los sepulcros y a quien nadie podía ya tenerle atado ni siquiera con cadenas,
4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו	4 pues muchas veces le habían atado con grillos y cadenas, pero él había roto las cadenas y destrozado los grillos, y nadie podía dominarle.
5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים	5 Y siempre, noche y día, andaba entre los sepulcros y por los montes, dando gritos e hiriéndose con piedras.
6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו	6 Al ver de lejos a Jesús, corrió y se postró ante él
7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני	7 y gritó con gran voz: «¿Qué tengo yo contigo, Jesús, Hijo de Dios Altísimo? Te conjuro por Dios que no me atormentes».
8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה	8 Es que él le había dicho: «Espíritu inmundo, sal de este hombre».
9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו	9 Y le preguntó: «¿Cuál es tu nombre?» Le contesta: «Mi nombre es Legión, porque somos muchos».
10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ	10 Y le suplicaba con insistencia que no los echara fuera de la región.
11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים	11 Había allí una gran piara de puercos que pacían al pie del monte;
12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם	12 y le suplicaron: «Envíanos a los puercos para que entremos en ellos».
13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים	13 Y se lo permitió. Entonces los espíritus inmundos salieron y entraron en los puercos, y la piara - unos 2.0000 se arrojó al mar de lo alto del precipicio y se fueron ahogando en el mar.
14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה	14 Los porqueros huyeron y lo contaron por la ciudad y por las aldeas; y salió la gente a ver qué era lo que había ocurrido.
15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו	15 Llegan donde Jesús y ven al endemoniado, al que había tenido la Legión, sentado, vestido y en su sano juicio, y se llenaron de temor.
16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים	16 Los que lo habían visto les contaron lo ocurrido al endemoniado y lo de los puercos.
17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם	17 Entonces comenzaron a rogarle que se alejara de su término.
18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו	18 Y al subir a la barca, el que había estado endemoniado le pedía estar con él.
19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך	19 Pero no se lo concedió, sino que le dijo: «Vete a tu casa, donde los tuyos, y cuéntales lo que el Señor ha hecho contigo y que ha tenido compasión de ti».
20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם	20 El se fue y empezó a proclamar por la Decápolis todo lo que Jesús había hecho con él, y todos quedaban maravillados.
21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים	21 Jesús pasó de nuevo en la barca a la otra orilla y se aglomeró junto a él mucha gente; él estaba a la orilla del mar.
22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו	22 Llega uno de los jefes de la sinagoga, llamado Jairo, y al verle, cae a sus pies,
23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה	23 y le suplica con insistencia diciendo: «Mi hija está a punto de morir; ven, impón tus manos sobre ella, para que se salve y viva».
24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו	24 Y se fue con él. Le seguía un gran gentío que le oprimía.
25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה	25 Entonces, una mujer que padecía flujo de sangre desde hacía doce años,
26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד	26 y que había sufrido mucho con muchos médicos y había gastado todos sus bienes sin provecho alguno, antes bien, yendo a peor,
27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו	27 habiendo oído lo que se decía de Jesús, se acercó por detrás entre la gente y tocó su manto.
28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע	28 Pues decía: «Si logro tocar aunque sólo sea sus vestidos, me salvaré».
29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה	29 Inmediatamente se le secó la fuente de sangre y sintió en su cuerpo que quedaba sana del mal.
30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי	30 Al instante, Jesús, dándose cuenta de la fuerza que había salido de él, se volvió entre la gente y decía: «¿Quién me ha tocado los vestidos?»
31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי	31 Sus discípulos le contestaron: «Estás viendo que la gente te oprime y preguntas: “¿Quién me ha tocado?”»
32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת	32 Pero él miraba a su alrededor para descubrir a la que lo había hecho.
33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה	33 Entonces, la mujer, viendo lo que le había sucedido, se acercó atemorizada y temblorosa, se postró ante él y le contó toda la verdad.
34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך	34 El le dijo: «Hija, tu fe te ha salvado; vete en paz y queda curada de tu enfermedad».
35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה	35 Mientras estaba hablando llegan de la casa del jefe de la sinagoga unos dicendo: «Tu hija ha muerto; ¿a qué molestar ya al Maestro?»
36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה	36 Jesús que oyó lo que habían dicho, dice al jefe de la sinagoga: «No temas; solamente ten fe».
37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב	37 Y no permitió que nadie le acompañara, a no ser Pedro, Santiago y Juan, el hermano de Santiago.
38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה	38 Llegan a la casa del jefe de la sinagoga y observa el alboroto, unos que lloraban y otros que daban grandes alaridos.
39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא	39 Entra y les dice: «¿Por qué alborotáis y lloráis? La niña no ha muerto; está dormida».
40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה	40 Y se burlaban de él. Pero él después de echar fuera a todos, toma consigo al padre de la niña, a la madre y a los suyos, y entra donde estaba la niña.
41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא	41 Y tomando la mano de la niña, le dice: «Talitá kum», que quiere decir: «Muchacha, a ti te digo, levántate».
42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה	42 La muchacha se levantó al instante y se puso a andar, pues tenía doce años. Quedaron fuera de sí, llenos de estupor.
43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול	43 Y les insistió mucho en que nadie lo supiera; y les dijo que le dieran a ella de comer.