Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 5

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים	1 Ils arrivèrent sur l’autre rive, au pays des Géraséniens.
2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו	2 Jésus descendit de la barque et aussitôt vint à sa rencontre un homme qui sortait d’entre les tombes: il était possédé d’un esprit impur.
3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו	3 Cet homme habitait dans les tombes et personne ne pouvait le maîtriser, même avec une chaîne;
4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו	4 souvent on lui avait passé des entraves ou on l’avait lié de chaînes, mais il brisait les chaînes et faisait sauter les entraves: personne n’était capable de le dompter.
5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים	5 De nuit comme de jour il passait entre les tombes ou sur les collines, poussant des cris et se frappant avec des pierres.
6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו	6 Apercevant Jésus de loin, il courut se prosterner devant lui,
7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני	7 puis il se mit à crier d’une voix forte: "Qu’est-ce que tu me veux, Jésus, Fils du Dieu Très-Haut? Je t’en supplie au nom de Dieu, ne me torture pas!”
8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה	8 C’est que Jésus lui disait: "Esprit impur, sors de cet homme!”
9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו	9 Jésus l’interrogea: "Quel est ton nom?” Il répondit: "Légion! C’est là mon nom car nous sommes nombreux.”
10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ	10 Et ces démons le suppliaient de ne pas les renvoyer du pays.
11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים	11 Or il y avait là un grand troupeau de porcs qui cherchait sa nourriture dans la montagne.
12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם	12 Les démons le supplièrent: "Envoie-nous vers les cochons, nous y entrerons!”
13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים	13 Jésus le leur permit. Les esprits impurs sortirent aussitôt et entrèrent dans les cochons, et voici les bandes de cochons qui se précipitent dans le lac du haut de la falaise: elles s’y noyèrent.
14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה	14 Ceux qui les gardaient prirent la fuite et racontèrent la chose en ville comme dans la campagne. On sortit donc pour voir ce qui s’était passé.
15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו	15 Lorsque les gens arrivent près de Jésus, ils voient l’homme qui avait eu la “légion” de démons: il était assis, habillé, dans tout son bon sens. Ils furent saisis de crainte.
16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים	16 Les témoins racontèrent ce qui était arrivé au démoniaque et l’histoire des cochons.
17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם	17 Alors les gens commencèrent à le supplier pour qu’il quitte le pays.
18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו	18 Comme Jésus remontait dans la barque, l’ancien démoniaque insista beaucoup pour rester avec lui.
19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך	19 Mais Jésus ne le permit pas; il lui dit: "Rentre plutôt chez toi, dans ta famille, et raconte-leur tout ce que le Seigneur a fait pour toi et comment il a eu pitié de toi.”
20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם	20 L’homme s’éloigna et se mit à proclamer en Décapole tout ce que Jésus avait fait pour lui; ils en étaient tous stupéfaits.
21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים	21 Jésus refit la traversée et débarqua sur l’autre rive. Bien des gens se regroupèrent autour de lui non loin de la mer.
22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו	22 Un président de synagogue arriva, un certain Jaïre. En voyant Jésus, il tomba à ses pieds
23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה	23 et le supplia instamment: "Ma petite fille est au plus mal; viens lui imposer les mains pour qu’elle soit sauvée et qu’elle vive!”
24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו	24 Aussitôt Jésus se mit en route, accompagné d’une foule nombreuse qui le suivait et le pressait de tous côtés.
25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה	25 Il y avait là une femme qui depuis douze ans souffrait d’hémorragies.
26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד	26 Elle avait beaucoup souffert aux mains de nombreux médecins: toutes ses économies y avaient passé sans aucun résultat, son mal avait même empiré.
27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו	27 Comme elle avait entendu parler de Jésus, elle s’approcha par derrière dans la foule et toucha son vêtement.
28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע	28 Car elle se disait: "Si j’arrive à toucher, même ses vêtements, je serai sauvée.”
29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה	29 Aussitôt son hémorragie s’arrêta et elle sentit dans son corps qu’elle était guérie de son mal.
30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי	30 Au même moment Jésus fut conscient de cette force qui sortait de lui; il se retourna vers la foule et dit: "Qui a touché mes vêtements?”
31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי	31 Ses disciples lui disaient: "Tu vois bien que la foule te presse de tous côtés; comment peux-tu demander qui t’a touché?”
32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת	32 Mais Jésus continuait à chercher du regard celle qui l’avait fait.
33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה	33 La femme alors arriva craintive et toute tremblante, sachant bien ce qui lui était arrivé. Elle tomba aux pieds de Jésus et lui dit toute la vérité.
34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך	34 Jésus lui dit: "Ma fille, ta foi t’a sauvée, va en paix et sois guérie du mal qui te tourmentait.”
35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה	35 Ils parlait encore lorsque des gens arrivèrent de chez le président de la synagogue; ils lui dirent: "Ta fille est morte, pourquoi encore déranger le Maître?”
36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה	36 Mais Jésus avait entendu ce qu’ils venaient de dire; il dit au président de synagogue: "Ne crains pas, crois seulement!”
37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב	37 Après quoi il ne laissa personne l’accompagner, si ce n’est Pierre, Jacques, et Jean, le frère de Jacques.
38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה	38 Voici qu’ils arrivent à la maison du président de synagogue et Jésus voit tout un remue-ménage: les gens pleuraient et poussaient des cris.
39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא	39 Aussitôt entré il leur dit: "Pourquoi ce vacarme et tous ces sanglots? La fillette n’est pas morte, mais elle dort.”
40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה	40 Les gens se moquent de lui, mais il les met tous dehors. Il prend avec lui le père de l’enfant, la mère, et ses disciples, et il entre là où est la fillette.
41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא	41 Alors il la prend par la main et lui dit: "Talitha, koum! (ce qui se traduit: Fillette, tu m’entends: lève-toi!)”
42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה	42 Aussitôt la fillette se lève et marche (elle avait douze ans). Les parents étaient complètement hors d’eux-mêmes.
43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול	43 Jésus leur recommanda avec insistance de ne rien raconter à personne; puis il dit de lui donner à manger.