Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 12

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים	1 וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר אִישׁ נָטַע כֶּרֶם וַיַּעַשׂ גָּדֵר סְבִיבוֹתָיו וַיַּחְצֹב יֶקֶב וַיִּבֶן מִגְדָּל וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־כֹּרְמִים וַיֵּלֶךְ לְמֶרְחַקִּים
2 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם	2 וְלַמּוֹעֵד שָׁלַח אֶל־הַכֹּרְמִים עָבֶד לָקַחַת מֵאֵת הַכֹּרְמִים מִפְּרִי הַכָּרֶם
3 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם	3 וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ וַיַּכֻּהוּ וַיְשַׁלְּחֻהוּ רֵיקָם
4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם	4 וַיֹּסֶף לִשְׁלֹחַ אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר וְאֹתוֹ סָקְלוּ בָאֲבָנִים וּמָחֲצוּ רֹאשׁוֹ וַיְשַׁלְּחֻהוּ נִכְלָם
5 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו	5 וַיֹּסֶף וַיִּשְׁלַח אַחֵר וְגַם־אֹתוֹ הָרָגוּ וְכֵן עָשֹוּ בְּרַבִּים אֲחֵרִים מֵהֶם הִכּוּ וּמֵהֶם הָרָגוּ
6 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו	6 וַיְהִי־לוֹ עוֹד בֵּן יָחִיד אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ וַיִּשְׁלַח גַּם־אֹתוֹ אֲלֵיהֶם בָּאַחֲרֹנָה לֵאמֹר מִפְּנֵי בְנִי יָגוּרוּ
7 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה	7 וְהַכֹּרְמִים הָהֵם אָמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הִנֵּה־זֶה הוּא הַיּוֹרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְלָנוּ תִּהְיֶה הַיְרֻשָּׁה
8 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם	8 וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ וַיַּהַרְגוּ אוֹתוֹ וַיַּשְׁלִיכֻהוּ אֶל־מִחוּץ לַכָּרֶם
9 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים	9 וְעַתָּה מַה־יַּעֲשֶׂה בַּעַל הַכָּרֶם יָבוֹא וִיאַבֵּד אֶת־הַכֹּרְמִים הָהֵם וְיִתֵּן אֶת־הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים
10 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה	10 הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת־הַכָּתוּב הַזֶּה אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה
11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו	11 מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ
12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם	12 וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ וַיִּירְאוּ מִפְּנֵי הָעָם יַעַן אֲשֶׁר־הֵבִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם דִּבֶּר אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה וַיַּעַזְבֻהוּ וַיֵּלְכוּ לָהֶם
13 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו	13 וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִן־הַפְּרוּשִׁים וּמִן־הַהוֹרְדוֹסִיִּים לִלְכֹּד אֹתוֹ בִּדְבָרוֹ
14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן	14 וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי־אִישׁ אֱמֶת אַתָּה וְלֹא־תָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ כִּי לֹא תַכִּיר פָּנִים כִּי אִם־בֶּאֱמֶת מוֹרֶה אַתָּה אֶת־דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים הֲנָכוֹן לָתֵת מַס אֶל־הַקֵּיסַר אִם־לֹא נִתֵּן
15 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה	15 וְהוּא יָדַע אֶת־חֲנֻפָּתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־תְּנַסּוּנִי הָבִיאוּ אֵלַי דִּינַר וְאֶרְאֶה
16 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר	16 וַיָּבִיאוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שֶׁל־מִי הַדְּמוּת הַזֹּאת וְהַכָּתוּב אֲשֶׁר עָלָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֶׁל־הַקֵּיסָר
17 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו	17 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר לַקֵּיסַר תְּנוּ לַקֵּיסַר וְאֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים תְּנוּ לֵאלֹהִים וַיִּתְמְהוּ עָלָיו
18 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר	18 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו מִן־הַצַּדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי־אֵין תְּחִיָּה לַמֵּתִים וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר
19 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו	19 רַבִּי כָּתַב לָנוּ משֶׁה כִּי יָמוּת אֲחִי־אִישׁ וְעָזַב אִשָּׁה וּבָנִים אֵין לוֹ יְיַבֵּם אָחִיו אֶת־אִשְׁתּוֹ וְיָקֵם זֶרַע לְאָחִיו
20 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע	20 וְהִנֵּה שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וּבְמוֹתוֹ לֹא־הִשְׁאִיר אַחֲרָיו זָרַע
21 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי	21 וַיִּקַּח אֹתָהּ הַשֵּׁנִי וַיָּמָת וְלֹא־הִנִּיחַ זָרַע וְכֵן גַּם הַשְּׁלִישִׁי
22 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה	22 וַיִּקָּחוּהָ כָּל־הַשִּׁבְעָה וְלֹא־הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם זָרַע וְאַחֲרֵי מוֹת כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה
23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה	23 וְעַתָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים כְּשֶׁיָּקוּמוּ לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה כִּי לַשִּׁבְעָה הָיְתָה לְאִשָּׁה
24 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים	24 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הֲלֹא בָזֹאת אַתֶּם תֹּעִים בַּאֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים גַּם אֶת־הַכְּתוּבִים גַּם אֶת־גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים
25 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים	25 כִּי בְּעֵת קוּמָם מִן־הַמֵּתִים הָאֲנָשִׁים לֹא יִשְׂאוּ נָשִׁים וְלֹא תִנָּשֶׂאנָה אַךְ יִהְיוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁמָיִם
26 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב	26 וְעַל־דְּבַר הַמֵּתִים כִּי־קוֹם יָקוּמוּ הֲלֹא קְרָאתֶם בְּסֵפֶר משֶׁה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּסְּנֶה לֵאמֹר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות	27 הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַחַיִּים לָכֵן הִרְבֵּיתֶם לִתְעוֹת
28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות	28 וְאֶחָד מִן־הַסּוֹפְרִים שָׁמַע אֹתָם מִתְוַכְּחִים וַיִּקְרַב אֲלֵיהֶם וַיַּרְא כִּי הֵיטֵב הֱשִׁיבָם וַיִּשְׁאָלֵהוּ מַה־הִיא הָרִאשֹׁנָה לְכָל־הַמִּצְוֺת
29 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד	29 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֵלָיו הָרִאשֹׁנָה לְכָל־הַמִּצְוֺת הִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד
30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה	30 וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשֹׁנָה
31 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה	31 וְהַשֵּׁנִית הַדֹּמָה לָהּ הִיא וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ וְאֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מֵאֵלֶּה
32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו	32 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַסּוֹפֵר אָמְנָם רַבִּי יָפֶה דִבַּרְתָּ כִּי אֱלֹהִים אֶחָד הוּא וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ
33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים	33 וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ בְּכָל־לֵבָב וּבְכָל־מַדָּע וּבְכָל־נֶפֶשׁ וּבְכָל־מְאֹד וּלְאַהֲבָה אֶת־הָרֵעַ כְּנַפְשׁוֹ גְּדוֹלָה הִיא מִכָּל־עֹלוֹת וּזְבָחִים
34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה	34 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ כִּי־עָנָה בְדַעַת וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא־רָחוֹק אַתָּה מִמַּלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאִישׁ לֹא־עָרַב עוֹד אֶת־לִבּוֹ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלָה
35 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד	35 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ בְּלַמְּדוֹ בַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמַר אֵיךְ יֹאמְרוּ הַסּוֹפְרִים כִּי הַמָּשִׁיחַ הוּא בֶן־דָּוִד
36 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	36 וְהוּא דָוִד אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נְאֻם יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ
37 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו	37 הִנֵּה־דָוִד בְּעַצְמוֹ קָרָא־לוֹ אָדוֹן וְאֵיךְ הוּא בְנוֹ וַיֶּאֱהַב רֹב הָעָם לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ
38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים	38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּלַמֵּד אֹתָם הִשָּׁמְרוּ מִן־הַסּוֹפְרִים הָאֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ עֲטוּפֵי טַלִּית וְאֶת־שְׁאֵלוֹת שְׁלוֹמָם בַּשְּׁוָקִים
39 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות	39 וְאֶת־מוֹשְׁבֵי הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְאֶת־הֲסִבּוֹת הָרֹאשׁ בַּסְּעוּדוֹת
40 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו	40 הַבֹּלְעִים אֶת־בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים בַּתְּפִלָּה לְמַרְאֵה עֵינָיִם הֵמָּה מִשְׁפָּט עַל־יֶתֶר יִקָּחוּ
41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה	41 וְיֵשׁוּעַ יָשַׁב מִמּוּל אֲרוֹן הָאוֹצָר וְהוּא רֹאֶה אֶת־הָעָם מַשְׁלִיכִים מָעוֹת לַאֲרוֹן הָאוֹצָר וַעֲשִׁירִים רַבִּים נָתְנוּ הַרְבֵּה
42 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר	42 וַתָּבֹא אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַתַּשְׁלֵךְ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת אֲשֶׁר הֵן רֶבַע אִסָּר
43 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר	43 וַיִּקְרָא אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכָּל־הַנֹּתְנִים אֶל־אֲרוֹן הָאוֹצָר
44 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה	44 כִּי כֻלָּם נָתְנוּ מִן־הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם וְהִיא מִמַּחְסֹרָהּ נָתְנָה כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ אֵת כָּל־רְכוּשָׁהּ