Micà (מיכה) - Michea 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA VOLGARE
1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	1 E la parola di Dio si fece a me, dicendo:
2 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם	2 O figliuolo d'uomo, poni la tua faccia ai monti d' Israel, e profeterai a loro.
3 ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם	3 E dirai monti d' Israel, udite la parola del Signore Iddio: questo dice lo Signore Iddio a' monti e a' colli: ecco io adducerò sopra voi lo coltello, e dispergerò le vostre alte cose.
4 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם	4 E disfarò li vostri altari, e le vostre idolatrie si romperanno; li vostri morti gitterò inanzi alli vostri idoli.
5 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם	5 E darò li corpi morti de' figliuoli d' Israel inanzi alle facce delli idoli vostri, e dispergerò le vostre ossa intorno alli vostri altari,
6 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם	6 in tutte le vostre abitazioni. Le cittadi saranno deserte, e l'altezze saranno disfatte; e li vostri altari saranno dissipati e rotti; e li vostri idoli cesseranno, e spezzerannosi le case delli idoli, e le vostre opere saranno spente.
7 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה	7 E lo morto in mezzo di voi caderà, e saprete ch' io sono lo Signore.
8 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות	8 E lascerò in voi quelli che averanno fuggito lo coltello nelle genti, quando io vi averoe dispersi nelle terre.
9 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם	9 E li vostri liberati si ricordaranno di me nelle genti alle quali sono menati in prigione; però ch' io hoe tritato lo loro cuore, il quale era fornicante e partentesi da me; li loro occhi faceano fornicazione dopo li loro idoli; e a loro medesimi dispiaceranno sopra li mali che feciono in tutte le universe abominazioni sue.
10 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת	10 E sapranno, ch' io Signore non parlerò indarno per fare a loro questo male.
11 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו	11 Questo dice lo Signore Iddio: percuoti la tua mano, e percuoti lo tuo piede, e di': guai a tutte l'abominazioni delli rei della casa d'Israel, però che sono stati nutriti per coltello e per fame e per pestilenza.
12 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם	12 Quello ch' è da lunga, morrà di pestilenza; e quello ch' è presso, morrà di coltello; e chi sarà abbandonato e assediato, morrà di fame; e compierò la mia indignazione in loro.
13 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם	13 E saprete ch' io sono Iddio, quando saranno morti li vostri nel mezzo de' vostri idoli, nel circuito de' vostri altari, in ogni alto colle, e in tutte le sommità de' monti, e sotto ogni legno di bosco, e sotto ogni quercia fronduta, cioè lo luogo dove accesono lo incenso odorifero alli universi loro idoli.
14 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה	14 E distenderò la mia mano sopra loro; e la loro terra farò desolata e abbandonata, dal deserto di Deblata, in tutte le loro abitazioni; e sapranno ch' io sono lo Signore Iddio.