Micà (מיכה) - Michea 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר	1 La parola del Signore mi fu rivolta in questi termini:
2 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם	2 « Figlio dell'uomo, volgi la tua faccia ai monti d'Israele, e profetizza contro di essi,
3 ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם	3 dicendo: Monti d'Israele, ascoltate la parola del Signore Dio; così parla il Signore Dio ai monti e ai colli, alle rupi e alle valli: Ecco, io farò venire sopra di voi la spada, e distruggerò i vostri alti luoghi.
4 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם	4 E demolirò i vostri altari e saran fatti in pezzi i vostri simulacri, e i vostri (abitatori) li farò cadere uccisi davanti ai vostri idoli,
5 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם	5 e porrò i cadaveri dei figli d'Israele davanti alla faccia dei vostri simulacri, e spargerò le vostre ossa intorno ai vostri altari,
6 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם	6 per tutto ove voi abitate le città saran deserte, e gli alti luoghi saranno abbattuti, saran distrutti e non esisteran più i vostri altari, saran fatti in pezzi e ridotti a niente i vostri idoli, i vostri templi saranno atterrati, e le vostre opere periranno,
7 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה	7 e gli uccisi cadranno in mezzo a voi, e conoscerete che io sono il Signore.
8 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות	8 E lascerò di voi quelli che fuggiranno la spada tra le nazioni, quando vi avrò dispersi per la terra.
9 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם	9 E i vostri scampati si ricorderanno di me tra le nazioni, dove saran condotti schiavi, quando avrò loro spezzato il loro cuore adultero e alieno da me, e i loro occhi adulteri volti ai loro idoli. Ed essi avran disgusto di se stessi, per il male che han fatto in tutte le loro abominazioni;
10 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת	10 e sapranno che io sono il Signore e che non invano ho detto di fare ad essi tal male.
11 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו	11 Così parla il Signore Dio: Batti la tua mano, pesta il tuo piede, e di': « Guai » a tutte le abominazioni dei cattivi della casa d'Israele, perchè stan per essere sterminati dalla spada, dalla fame, dalla peste.
12 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם	12 Chi è lontano morrà di peste, chi è vicino cadrà sotto la spada, e chi sarà lasciato e assediato morirà di fame, e contro di essi sfogherò completamente il mio sdegno.
13 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם	13 E conoscerete che io sono il Signore quando i vostri saranno uccisi in mezzo ai vostri idoli, intorno ai vostri altari, su tutte le colline elevate, su tutte le vette dei monti, sotto ogni albero frondoso, sotto ogni querce folta, luoghi dove essi gettaron sul fuoco incensi odorosi a tutti i loro idoli.
14 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה	14 Ed io stenderò sopra di essi la mia mano e renderò il loro paese desolato e devastato, dal deserto a Deblata, in tutti i luoghi dove hanno abitato, e sapranno che io sono il Signore ».