1 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים | 1 הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אֹור גָּדֹול יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אֹור נָגַהּ עֲלֵיהֶם |
2 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם | 2 הִרְבִּיתָ הַגֹּוי [לֹא כ] (לֹו ק) הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל |
3 הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל | 3 כִּי ׀ אֶת־עֹל סֻבֳּלֹו וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמֹו שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בֹּו הַחִתֹּתָ כְּיֹום מִדְיָן |
4 כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין | 4 כִּי כָל־סְאֹון סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגֹולָלָה בְדָמִים וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ |
5 כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש | 5 כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמֹו וַיִּקְרָא שְׁמֹו פֶּלֶא יֹועֵץ אֵל גִּבֹּור אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלֹום |
6 כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום | 6 [לְמַרְבֵּה כ] (לְמַרְבֵּה ק) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלֹום אֵין־קֵץ עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתֹּו לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאֹות תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃ ס |
7 למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת | 7 דָּבָר שָׁלַח אֲדֹנָי בְּיַעֲקֹב וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל |
8 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל | 8 וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלֹּו אֶפְרַיִם וְיֹושֵׁב שֹׁמְרֹון בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב לֵאמֹר |
9 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר | 9 לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף |
10 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף | 10 וַיְשַׂגֵּב יְהוָה אֶת־צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת־אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ |
11 וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך | 11 אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחֹור וַיֹּאכְלוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־פֶּה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה |
12 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה | 12 וְהָעָם לֹא־שָׁב עַד־הַמַּכֵּהוּ וְאֶת־יְהוָה צְבָאֹות לֹא דָרָשׁוּ׃ ס |
13 והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו | 13 וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמֹון יֹום אֶחָד |
14 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד | 14 זָקֵן וּנְשׂוּא־פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מֹורֶה־שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב |
15 זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב | 15 וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם־הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים |
16 ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים | 16 עַל־כֵּן עַל־בַּחוּרָיו לֹא־יִשְׂמַח ׀ אֲדֹנָי וְאֶת־יְתֹמָיו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלֹּו חָנֵף וּמֵרַע וְכָל־פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה |
17 על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה | 17 כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן |
18 כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן | 18 בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאֹות נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ |
19 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו | 19 וַיִּגְזֹר עַל־יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל־שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר־זְרֹעֹו יֹאכֵלוּ |
20 ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו | 20 מְנַשֶּׁה אֶת־אֶפְרַיִם וְאֶפְרַיִם אֶת־מְנַשֶּׁה יַחְדָּו הֵמָּה עַל־יְהוּדָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃ ס |
21 מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה | |