1 עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא | 1 עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיֹּון לִבְשִׁי ׀ בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יֹוסִיף יָבֹא־בָךְ עֹוד עָרֵל וְטָמֵא |
2 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון | 2 הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם [הִתְפַּתְּחוּ כ] (הִתְפַּתְּחִי ק) מֹוסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת־צִיֹּון׃ ס |
3 כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו | 3 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ |
4 כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו | 4 כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מִצְרַיִם יָרַד־עַמִּי בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס עֲשָׁקֹו |
5 ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ | 5 וְעַתָּה [מִי־לִי־ כ] (מַה־לִּי־פֹה ק) נְאֻם־יְהוָה כִּי־לֻקַּח עַמִּי חִנָּם [מֹשְׁלֹו כ] (מֹשְׁלָיו ק) יְהֵילִילוּ נְאֻם־יְהוָה וְתָמִיד כָּל־הַיֹּום שְׁמִי מִנֹּאָץ |
6 לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני | 6 לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיֹּום הַהוּא כִּי־אֲנִי־הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי |
7 מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך | 7 מַה־נָּאווּ עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלֹום מְבַשֵּׂר טֹוב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיֹּון מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ |
8 קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון | 8 קֹול צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קֹול יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהוָה צִיֹּון |
9 פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם | 9 פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבֹות יְרוּשָׁלִָם כִּי־נִחַם יְהוָה עַמֹּו גָּאַל יְרוּשָׁלִָם |
10 חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו | 10 חָשַׂף יְהוָה אֶת־זְרֹועַ קָדְשֹׁו לְעֵינֵי כָּל־הַגֹּויִם וְרָאוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ ס |
11 סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה | 11 סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל־תִּגָּעוּ צְאוּ מִתֹּוכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה |
12 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל | 12 כִּי לֹא בְחִפָּזֹון תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס |
13 הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד | 13 הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד |
14 כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם | 14 כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן־מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרֹו מִבְּנֵי אָדָם |
15 כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו | 15 כֵּן יַזֶּה גֹּויִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבֹּונָנוּ |