M'lakhim (מלכים) - 1 Re 20

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה	1 Ben-Hadad, roi d'Aram, rassembla toute son armée -- il y avait avec lui 32 rois, des chevaux et deschars -- et il vint investir Samarie et lui donner l'assaut.
2 וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה	2 Il envoya en ville des messagers à Achab, roi d'Israël,
3 ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם	3 et lui fit dire: "Ainsi parle Ben-Hadad. Ton argent et ton or sont à moi, tes femmes et tes enfantsrestent à toi."
4 ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי	4 Le roi d'Israël donna cette réponse: "A tes ordres, Monseigneur le roi! Je suis à toi avec tout ce quim'appartient."
5 וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן	5 Mais les messagers revinrent et dirent: "Ainsi parle Ben-Hadad. Je t'ai mandé: Donne-moi tonargent et ton or, tes femmes et tes enfants.
6 כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו	6 Sois sûr que demain à pareille heure, je t'enverrai mes serviteurs, ils fouilleront ta maison et lesmaisons de tes serviteurs, ils mettront la main sur tout ce qui leur plaira et ils l'emporteront."
7 ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו	7 Le roi d'Israël convoqua tous les anciens du pays et dit: "Reconnaissez clairement que celui-là nousveut du mal! Il me réclame mes femmes et mes enfants, pourtant je ne lui ai pas refusé mon argent et mon or."
8 ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה	8 Tous les anciens et tout le peuple lui dirent: "N'obéis pas! ne consens pas!"
9 ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר	9 Il donna donc cette réponse aux messagers de Ben-Hadad: "Dites à Monseigneur le roi: Tout ce quetu as demandé à ton serviteur la première fois, je le ferai; mais cette autre exigence, je ne puis la satisfaire." Etles messagers partirent, emportant la réponse.
10 וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי	10 Alors Ben-Hadad lui envoya ce message: "Que les dieux me fassent tel mal et qu'ils y ajoutentencore tel autre, s'il y a assez de poignées de décombres à Samarie pour tout le peuple qui me suit!"
11 ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח	11 Mais le roi d'Israël fit cette réponse: "Dites: Que celui qui boucle son ceinturon ne se glorifie pascomme celui qui le défait!"
12 ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר	12 Lorsque Ben-Hadad apprit cela -- il était à boire avec les rois sous les tentes --, il commanda à sesserviteurs: "A vos postes!" et ils prirent leurs positions contre la ville.
13 והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה	13 Alors un prophète vint trouver Achab, roi d'Israël, et dit: "Ainsi parle Yahvé. As-tu vu cette grandefoule? Voici que je la livre aujourd'hui en ta main et tu reconnaîtras que je suis Yahvé."
14 ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה	14 Achab dit: "Par qui?" Le prophète reprit: "Ainsi parle Yahvé: Par les cadets des chefs desdistricts." Achab demanda: "Qui engagera le combat?" Le prophète répondit: "Toi."
15 ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים	15 Achab passa en revue les cadets des chefs des districts. Ils étaient 232. Après eux, il passa en revuetoute l'armée, tous les Israélites, ils étaient 7.000.
16 ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך עזר אתו	16 Ils firent une sortie à midi, alors que Ben-Hadad était à s'enivrer sous les tentes, lui et ces 32 rois,ses alliés.
17 ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון	17 Les cadets des chefs des districts sortirent d'abord. On envoya dire à Ben-Hadad: "Des hommessont sortis de Samarie."
18 ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום	18 Il dit: "S'ils sont sortis pour la paix, prenez-les vivants, et s'ils sont sortis pour le combat, prenez-les vivants aussi!"
19 ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם	19 Donc ceux-ci sortirent de la ville, les cadets des chefs des districts, puis l'armée derrière eux,
20 ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים	20 et ils frappèrent chacun son homme. Aram s'enfuit et Israël le poursuivit; Ben-Hadad, roi d'Aram,se sauva sur un cheval d'attelage.
21 ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה	21 Alors le roi d'Israël sortit; il prit les chevaux et les chars et infligea à Aram une grande défaite.
22 ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך	22 Le prophète s'approcha du roi d'Israël et lui dit: "Allons! Prends courage et considère bien ce quetu dois faire, car au retour de l'année le roi d'Aram marchera contre toi."
23 ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם	23 Les serviteurs du roi d'Aram lui dirent: "Leur Dieu est un Dieu des montagnes, c'est pourquoi ilsl'ont emporté sur nous. Mais combattons-les dans le plat pays et sûrement nous l'emporterons sur eux.
24 ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם	24 Fais donc ceci: destitue ces rois et mets des préfets à leur place.
25 ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן	25 Pour toi, recrute une armée aussi grande que celle qui t'a abandonné, avec autant de chevaux etautant de chars; puis combattons-les dans le plat pays et sûrement nous l'emporterons sur eux." Il écouta leuravis et fit ainsi.
26 ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל	26 Au retour de l'année, Ben-Hadad mobilisa les Araméens et monta à Apheq pour livrer bataille àIsraël.
27 ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ	27 Les Israélites furent mobilisés et ravitaillés, et ils marchèrent à leur rencontre. Campés en faced'eux, les Israélites étaient comme deux troupeaux de chèvres, tandis que les Araméens couvraient le pays.
28 ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה	28 L'homme de Dieu aborda le roi d'Israël et dit: "Ainsi parle Yahvé. Parce qu'Aram a dit que Yahvéétait un Dieu des montagnes et non un Dieu des plaines, je livrerai en ta main toute cette grande foule et tusauras que je suis Yahvé."
29 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד	29 Ils campèrent sept jours les uns en face des autres. Le septième jour, le combat s'engagea et lesIsraélites massacrèrent les Araméens, 100.000 hommes de pied en un seul jour.
30 וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר	30 Le reste s'enfuit à Apheq, dans la ville, mais le rempart s'écroula sur les 27.000 hommes quirestaient. Or Ben-Hadad avait pris la fuite et s'était réfugié en ville dans une chambre retirée.
31 ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך	31 Ses serviteurs lui dirent: "Vois! Nous avons entendu dire que les rois d'Israël étaient des roismiséricordieux. Nous allons mettre des sacs sur nos reins et des cordes autour de nos têtes et nous nous rendronsau roi d'Israël; peut-être te laissera-t-il la vie sauve."
32 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא	32 Ils ceignirent de sacs leurs reins et de cordes leurs têtes, allèrent auprès du roi d'Israël et dirent:"Ton serviteur Ben-Hadad parle ainsi: Puissé-je vivre!" Il répondit: "Il est donc encore vivant? Il est mon frère!"
33 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה	33 Les hommes en augurèrent bien et ils se hâtèrent de le prendre au mot en disant: "Ben-Hadad estton frère." Achab reprit: "Allez le chercher." Ben-Hadad se rendit à lui et celui-ci le fit monter sur son char.
34 ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו	34 Ben-Hadad lui dit: "Je restituerai les villes que mon père a prises à ton père; tu établiras pour toides bazars à Damas, comme mon père en avait à Samarie" -- "Pour moi, dit Achab, je te laisserai libremoyennant un traité." Achab conclut un traité avec lui et le laissa libre.
35 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו	35 Un des frères prophètes dit à son compagnon, par ordre de Yahvé: "Frappe-moi!" mais l'hommerefusa de le frapper.
36 ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו	36 Alors il lui dit: "Parce que tu n'as pas obéi à la voix de Yahvé, dès que tu m'auras quitté, le lion tetuera"; comme il s'éloignait, il rencontra le lion, qui le tua.
37 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע	37 Le prophète alla trouver un autre homme et dit: "Frappe-moi!" L'homme le frappa et le blessa.
38 וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו	38 Le prophète s'en alla et attendit le roi sur le chemin -- il s'était rendu méconnaissable avec unbandeau au-dessus des yeux.
39 ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול	39 Comme le roi passait, il lui cria: "Ton serviteur marchait au combat quand quelqu'un a quitté lesrangs et m'a amené un homme en disant: Garde cet homme! S'il vient à manquer, ta vie sera pour sa vie ou tupaieras un talent d'argent.
40 ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת	40 Or, pendant que ton serviteur était occupé ici et là, l'autre a disparu." Le roi d'Israël lui dit: "Voilàton jugement! Tu l'as toi-même prononcé."
41 וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא	41 Aussitôt celui-ci enleva le bandeau qu'il avait au-dessus des yeux, et le roi d'Israël reconnut qu'ilétait l'un des prophètes.
42 ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו	42 Il dit au roi: "Ainsi parle Yahvé. Parce que tu as laissé échapper l'homme qui m'était voué paranathème, ta vie répondra pour sa vie, et ton peuple pour son peuple."
43 וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה	43 Et le roi d'Israël s'en alla sombre et irrité, et il rentra à Samarie.