Acts of the Apostles 14

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And it came to pass in Iconium, that they entered together into the synagogue of the Jews, and so spoke that a very great multitude both of the Jews and of the Greeks did believe.	1 ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים
2 But the unbelieving Jews stirred up and incensed the minds of the Gentiles against the brethren.	2 אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים
3 A long time therefore they abode there, dealing confidently in the Lord, who gave testimony to the word of his grace, granting signs and wonders to be done by their hands.	3 וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים
4 And the multitude of the city was divided; and some of them indeed held with the Jews, but some with the apostles.	4 ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים
5 And when there was an assault made by the Gentiles and the Jews with their rulers, to use them contumeliously, and to stone them:	5 ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם
6 They understanding it, fled to Lystra, and Derbe, cities of Lycaonia, and to the whole country round about, and were there preaching the gospel.	6 ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן
7 And there sat a certain man at Lystra, impotent in his feet, a cripple from his mother's womb, who never had walked.	7 ויבשרו שם הבשורה
8 This same heard Paul speaking. Who looking upon him, and seeing that he had faith to be healed,	8 ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו
9 Said with a loud voice: Stand upright on thy feet. And he leaped up, and walked.	9 וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע
10 And when the multitudes had seen what Paul had done, they lifted up their voice in the Lycaonian tongue, saying: The gods are come down to us in the likeness of men;	10 ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך
11 And they called Barnabas, Jupiter: but Paul, Mercury; because he was chief speaker.	11 והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים
12 The priest also of Jupiter that was before the city, bringing oxen and garlands before the gate, would have offered sacrifice with the people.	12 ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים
13 Which, when the apostles Barnabas and Paul had heard, rending their clothes, they leaped out among the people, crying,	13 וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם
14 And saying: Ye men, why do ye these things? We also are mortals, men like unto you, preaching to you to be converted from these vain things, to the living God, who made the heaven, and the earth, and the sea, and all things that are in them:	14 ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם
15 Who in times past suffered all nations to walk in their own ways.	15 ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם
16 Nevertheless he left not himself without testimony, doing good from heaven, giving rains and fruitful seasons, filling our hearts with food and gladness.	16 ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם
17 And speaking these things, they scarce restrained the people from sacrificing to them.	17 וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון
18 Now there came thither certain Jews from Antioch, and Iconium: and persuading the multitude, and stoning Paul, drew him out of the city, thinking him to be dead.	18 ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם
19 But as the disciples stood round about him, he rose up and entered into the city, and the next day he departed with Barnabas to Derbe.	19 ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת
20 And when they had preached the gospel to that city, and had taught many, they returned again to Lystra, and to Iconium, and to Antioch:	20 ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא
21 Confirming the souls of the disciples, and exhorting them to continue in the faith: and that through many tribulations we must enter into the kingdom of God.	21 ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא
22 And when they had ordained to them priests in every church, and had prayed with fasting, they commended them to the Lord, in whom they believed.	22 ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים
23 And passing through Pisidia, they came into Pamphylia.	23 ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו
24 And having spoken the word of the Lord in Perge, they went down into Attalia:	24 ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא
25 And thence they sailed to Antioch, from whence they had been delivered to the grace of God, unto the work which they accomplished.	25 וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא
26 And when they were come, and had assembled the church, they related what great things God had done with them, and how he had opened the door of faith to the Gentiles.	26 ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה
27 And they abode no small time with the disciples.	27 ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה
	28 וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים