Prima lettera a Timoteo 2

DIODATI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 IO esorto adunque, innanzi ad ogni cosa, che si facciano preghiere, orazioni, richieste, e ringraziamenti per tutti gli uomini.	1 וְעַתָּה קֹדֶם כָּל־דָּבָר אֲבַקְשָׁה מִכֶּם לָשֵׂאת תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבַקָּשׁוֹת וְתוֹדוֹת בְּעַד כָּל־בְּנֵי אָדָם
2 Pei re, e per tutti quelli che sono in dignità; acciocchè possiam menare una tranquilla e quieta vita, in ogni pietà ed onestà.	2 בְּעַד הַמְּלָכִים וְכָל־הַשַּׁלִּיטִים לְמַעַן נִחְיֶה חַיֵּי הַשְׁקֵט וָבֶטַח בְּכָל־חֲסִידוּת וָישֶׁר
3 Perciocchè quest’è buono ed accettevole nel cospetto di Dio, nostro Salvatore.	3 כִּי־כֵן טוֹב וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ
4 Il quale vuole che tutti gli uomini sieno salvati, e che vengano alla conoscenza della verità.	4 אֲשֶׁר חֶפְצוֹ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ כָּל־בְּנֵי הָאָדָם וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת
5 Perciocchè v’è un sol Dio, ed anche un sol Mediatore di Dio, e degli uomini: Cristo Gesù uomo.	5 כִּי אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים וְאֶחָד הוּא הָעֹמֵד בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין בְּנֵי אָדָם הוּא בֶן־אָדָם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ
6 Il quale ha dato sè stesso per prezzo di riscatto per tutti; secondo la testimonianza riserbata a’ propri tempi.	6 אֲשֶׁר נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ כֹּפֶר בְּעַד כֹּל וְזֹאת הָעֵדוּת הַבָּאָה בְעִתָּהּ
7 A che io sono stato costituito banditore, ed apostolo io dico verità in Cristo, non mento, dottor de’ Gentili in fede, e verità.	7 אֲשֶׁר אֲנִי הָפְקַדְתִּי לָהּ לְכָרוֹז וּלְשָׁלִיחַ אֱמֶת אֲנִי אֹמֵר בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא אֲשַׁקֵּר מוֹרֵה הַגּוֹיִם בֶּאֱמוּנָה וּבֶאֱמֶת
8 Io voglio adunque che gli uomini facciano orazione in ogni luogo, alzando le mani pure, senza ira e disputazione	8 לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁיִּתְפַּלְלוּ הָאֲנָשִׁים בְּכָל־מָקוֹם וְיִשְׂאוּ יְדֵיהֶם קֹדֶשׁ בְּלִי־כַעַס וּמָדוֹן
9 SIMIGLIANTEMENTE ancora che le donne si adornino d’abito onesto, con verecondia e modestia; non di trecce, o d’oro, o di perle, o di vestimenti preziosi;	9 וְכֵן גַּם־הַנָּשִׁים תִּתְיַפֶּינָה בְּתִלְבּשֶׁת נָאָה עִם־בּשֶׁת פָּנִים וּצְנִיעוּת לֹא בְּמַחְלְפוֹת הָרֹאשׁ לֹא בְזָהָב לֹא בִפְנִינִים וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים
10 ma come si conviene a donne che fanno professione di servire a Dio per opere buone.	10 אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהוּא הָגוּן לַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶן יִרְאַת אֱלֹהִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים
11 La donna impari con silenzio, in ogni soggezione.	11 הָאִשָּׁה תִּלְמַד דּוּמָם בְּכָל־הַכְנָעָה
12 Ma io non permetto alla donna d’insegnare, nè d’usare autorità sopra il marito; ma ordino che stia in silenzio.	12 וְאֵינֶנִּי נֹתֵן רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְלַמֵּד אַף לֹא־לְהִתְנַשֵּׂא עַל־הָאִישׁ אֶלָּא תִדּוֹם
13 Perciocchè Adamo fu creato il primo, e poi Eva.	13 כִּי אָדָם נוֹצַר בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרָיו חַוָּה
14 E Adamo non fu sedotto; ma la donna, essendo stata sedotta, fu in cagion di trasgressione.	14 וְאָדָם לֹא נִפְתָּה כִּי הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמַּשִּׁיא וַתָּבֹא לִידֵי עֲבֵרָה
15 Ma pure sarà salvata, partorendo figliuoli, se saranno perseverate in fede, e carità, e santificazione, con onestà	15 אֲבָל תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ בָּנִים אִם תַּעֲמֹד בָּאֱמוּנָה וּבָאַהֲבָה וּבַקְּדֻשָּׁה עִם־הַצְּנִיעוּת
	16 וַתְּהִי־לוֹ תוֹכַחַת עַל־חַטָּאתוֹ כִּי הַבְּהֵמָה הָאִלֶּמֶת דִּבְּרָה בְקוֹל־אָדָם וַתַּעְצֹר בְּאִוֶּלֶת הַקֹּסֵם
	17 בְּאֵרוֹת בְּלִי־מַיִם הֵמָּה עָבִים נִדָּפִים בִּסְעָרָה אֲשֶׁר שָׁמוּר לָהֶם חשֶׁךְ־אֲפֵלָה לְעוֹלָם
	18 כִּי בְּדַבְּרָם בְּגֵאוּת דִּבְרֵי שָׁוְא יָצוּדוּ בְּתַאֲוֺת הַבָּשָׂר עַל־יְדֵי זִמָּתָם אֵת אֲשֶׁר אַךְ־נִמְלְטוּ מִידֵי הַהֹלְכִים בְּדֶרֶךְ תּוֹעָה
	19 חֵרוּת יַבְטִיחוּ לָהֶם וְהֵם בְּעַצְמָם עֲבָדִים לַשָּׁחַת כִּי הָאִישׁ עֶבֶד לַאֲשֶׁר נִכְבַּשׁ מִמֶּנּוּ
	20 כִּי אַחֲרֵי הִמָּלְטָם מִטֻּמְאֹת הָעוֹלָם בְּדַעַת אֲדֹנֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אִם־שָׁבוּ וְהָטְבְּעוּ בְתוֹכָן וְנִכְבָּשׁוּ אַחֲרִיתָם תִּהְיֶה רָעָה מֵרֵאשִׁיתָם
	21 טוֹב הָיָה לָהֶם לֹא לָדַעַת אֶת־דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה מֵאֲשֶׁר יְדָעֻהוּ וְנָסֹגוּ אָחוֹר מִן־הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּסוּרָה לָהֶם
	22 וַיִּקֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הָאֱמֶת הַכֶּלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ וְהַחֲזִיר עֹלֶה מִן־הָרַחְצָה לְהִתְגֹּלֵל בָּרָפֶשׁ