Prima lettera ai Corinzi 11

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Siate miei imitatori, siccome io ancora lo son di Cristo.	1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח
2 OR io vi lodo, fratelli, di ciò che vi ricordate di me in ogni cosa; e che ritenete gli ordinamenti, secondo che io ve li ho dati.	2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם
3 Ma io voglio che sappiate, che il capo d’ogni uomo è Cristo, e che il capo della donna è l’uomo, e che il capo di Cristo è Iddio.	3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים
4 Ogni uomo, orando, o profetizzando, col capo coperto, fa vergogna al suo capo.	4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו
5 Ma ogni donna, orando, o profetizzando, col capo scoperto, fa vergogna al suo capo; perciocchè egli è una medesima cosa che se fosse rasa.	5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה
6 Imperocchè, se la donna non si vela, si tagli anche i capelli! Ora se è cosa disonesta per la donna il tagliarsi i capelli, o il radersi il capo, si veli.	6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה
7 Poichè, quant’è all’uomo, egli non deve velarsi il capo, essendo l’immagine, e la gloria di Dio; ma la donna è la gloria dell’uomo.	7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש
8 Perciocchè l’uomo non è dalla donna, ma la donna dall’uomo.	8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש
9 Imperocchè ancora l’uomo non fu creato per la donna, ma la donna per l’uomo.	9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש
10 Perciò, la donna deve, per cagion degli angeli, aver sul capo un segno della podestà da cui dipende.	10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים
11 Nondimeno, nè l’uomo è senza la donna, nè la donna senza l’uomo, nel Signore.	11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון
12 Perciocchè, siccome la donna è dall’uomo, così ancora l’uomo è per la donna; ed ogni cosa è da Dio.	12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים
13 Giudicate fra voi stessi: è egli convenevole che la donna faccia orazione a Dio, senza esser velata?	13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש
14 La natura stessa non v’insegna ella ch’egli è disonore all’uomo se egli porta chioma?	14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו
15 Ma, se la donna porta chioma, che ciò le è onore? poichè la chioma le è data per velo.	15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף
16 Ora, se alcuno vuol parer contenzioso, noi, nè le chiese di Dio, non abbiamo una tale usanza	16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים
17 OR io non vi lodo in questo, ch’io vi dichiaro, cioè, che voi vi raunate non in meglio, ma in peggio.	17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה
18 Perciocchè prima, intendo che quando vi raunate nella chiesa, vi son fra voi delle divisioni; e ne credo qualche parte.	18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין
19 Poichè bisogna che vi sieno eziandio delle sette fra voi, acciocchè coloro che sono accettevoli, sien manifestati fra voi.	19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם
20 Quando adunque voi vi raunate insieme, ciò che fate non è mangiar la Cena del Signore.	20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון
21 Perciocchè, nel mangiare, ciascuno prende innanzi la sua propria cena; e l’uno ha fame, e l’altro è ebbro.	21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר
22 Perciocchè, non avete voi delle case per mangiare, e per bere? ovvero, sprezzate voi la chiesa di Dio, e fate vergogna a quelli che non hanno? che dirovvi? loderovvi in ciò? io non vi lodo	22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח
23 Poichè io ho dal Signore ricevuto ciò che ancora ho dato a voi, cioè: che il Signore Gesù, nella notte ch’egli fu tradito, prese del pane;	23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם
24 e dopo aver rese grazie, lo ruppe, e disse: Pigliate, mangiate; quest’è il mio corpo, il qual per voi è rotto; fate questo in rammemorazione di me.	24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני
25 Parimente ancora prese il calice, dopo aver cenato, dicendo: Questo calice è il nuovo patto nel sangue mio; fate questo, ogni volta che voi ne berrete, in rammemorazione di me.	25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו
26 Perciocchè, ogni volta che voi avrete mangiato di questo pane, o bevuto di questo calice, voi annunzierete la morte del Signore, finchè egli venga.	26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא
27 Perciò, chiunque avrà mangiato questo pane, o bevuto il calice del Signore, indegnamente, sarà colpevole del corpo, e del sangue del Signore.	27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו
28 Or provi l’uomo sè stesso, e così mangi di questo pane, e beva di questo calice.	28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס
29 Poichè chi ne mangia, e beve indegnamente, mangia e beve giudicio a sè stesso, non discernendo il corpo del Signore.	29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון
30 Perciò fra voi vi son molti infermi, e malati; e molti dormono.	30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות
31 Perciocchè, se esaminassimo noi stessi, non saremmo giudicati.	31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים
32 Ora, essendo giudicati, siamo dal Signore corretti, acciocchè non siamo condannati col mondo.	32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם
33 Per tanto, fratelli miei, raunandovi per mangiare, aspettatevi gli uni gli altri.	33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו
34 E se alcuno ha fame, mangi in casa; acciocchè non vi rauniate in giudicio. Or quant’è alle altre cose, io ne disporrò, quando sarà venuto	34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי