Salmi 65

DIODATI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Salmo di cantico di Davide, dato al capo de’ Musici O DIO, lode ti aspetta in Sion; E quivi ti saran pagati i voti.	1 לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד שִׁיר
2 O tu ch’esaudisci i preghi, Ogni carne verrà a te.	2 לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיֹּון וּלְךָ יְשֻׁלַּם־נֶדֶר
3 Cose inique mi avevano sopraffatto; Ma tu purghi le nostre trasgressioni.	3 שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ
4 Beato colui che tu avrai eletto, ed avrai fatto accostare a te. Acciocchè abiti ne’ tuoi cortili! Noi saremo saziati de’ beni della tua Casa, Delle cose sante del tuo Tempio.	4 דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם
5 O Dio della nostra salute, Confidanza di tutte le estremità le più lontane della terra e del mare, Rispondici, per la tua giustizia, in maniere tremende	5 אַשְׁרֵי ׀ תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ
6 Esso, colla sua potenza, ferma i monti; Egli è cinto di forza.	6 נֹורָאֹות ׀ בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל־קַצְוֵי־אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים
7 Egli acqueta il romor de’ mari, lo strepito delle sue onde, E il tumulto de’ popoli.	7 מֵכִין הָרִים בְּכֹחֹו נֶאְזָר בִּגְבוּרָה
8 Onde quelli che abitano nella estremità della terra temono de’ tuoi miracoli: Tu fai giubilare i luoghi, onde esce la mattina e la sera.	8 מַשְׁבִּיחַ ׀ שְׁאֹון יַמִּים שְׁאֹון גַּלֵּיהֶם וַהֲמֹון לְאֻמִּים
9 Tu visiti la terra, e l’abbeveri; Tu l’arricchisci grandemente; I ruscelli di Dio son pieni d’acqua; Tu apparecchi agli uomini il lor frumento, dopo che tu l’hai così preparata.	9 וַיִּירְאוּ ׀ יֹשְׁבֵי קְצָוֹת מֵאֹותֹתֶיךָ מֹוצָאֵי־בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין
10 Tu adacqui le sue porche; tu pareggi i suoi solchi; Tu la stempri colle stille della tua pioggia; tu benedici i suoi germogli;	10 פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ ׀ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי־כֵן תְּכִינֶהָ
11 Tu coroni de’ tuoi beni l’annata; E le tue orbite stillano grasso.	11 תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ
12 Le mandrie del deserto stillano; E i colli son cinti di gioia.	12 עִטַּרְתָּ שְׁנַת טֹובָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן
13 Le pianure son rivestite di gregge, E le valli coperte di biade; Dànno voci di allegrezza, ed anche cantano	13 יִרְעֲפוּ נְאֹות מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעֹות תַּחְגֹּרְנָה
	14 לָבְשׁוּ כָרִים ׀ הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר יִתְרֹועֲעוּ אַף־יָשִׁירוּ
	15 וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִה וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר
	16 אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרֹות הָרִאשֹׁנֹות וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי
	17 כִּי־הִנְנִי בֹורֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנֹות וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל־לֵב
	18 כִּי־אִם־שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי־עַד אֲשֶׁר אֲנִי בֹורֵא כִּי הִנְנִי בֹורֵא אֶת־יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשֹׂושׂ
	19 וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא־יִשָּׁמַע בָּהּ עֹוד קֹול בְּכִי וְקֹול זְעָקָה
	20 לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם עֹוד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא־יְמַלֵּא אֶת־יָמָיו כִּי הַנַּעַר בֶּן־מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחֹוטֶא בֶּן־מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל
	21 וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם
	22 לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי־כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי
	23 לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם
	24 וְהָיָה טֶרֶם־יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עֹוד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע
	25 זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמֹו לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי אָמַר יְהוָה׃ ס