Lucas 20

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Un día en que Jesús enseñaba al pueblo en el Templo y anunciaba la Buena Noticia, se le acercaron los sumos sacerdotes y los escribas con los ancianos,	1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים
2 y le dijeron: «Dinos con qué autoridad haces estas cosas o quién te ha dado esa autoridad».	2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת
3 Jesús les respondió: «Yo también quiero preguntarles algo. Díganme:	3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי
4 El bautismo de Juan, ¿venía del cielo o de los hombres?».	4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם
5 Ellos se hacían este razonamiento: «Si respondemos: "Del cielo", él nos dirá: "¿Por qué no creyeron en él?".	5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו
6 Y si respondemos: "De los hombres", todo el pueblo nos apedreará, porque está convencido de que Juan es un profeta».	6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה
7 Y le dijeron que no sabían de dónde venía.	7 ויענו לא ידענו מאין
8 Jesús les respondió: «Yo tampoco les diré con qué autoridad hago esto».	8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה
9 Y luego dijo al pueblo esta parábola: «Un hombre plantó una viña, la arrendó a unos viñadores y se fue por largo tiempo al extranjero.	9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים
10 Llegado el momento, les envió a un servidor para que le entregaran la parte de los frutos que le correspondía. Pero los viñadores lo golpearon y lo echaron con las manos vacías.	10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם
11 Envió a otro servidor, y también a este lo golpearon, lo ultrajaron y lo echaron con las manos vacías.	11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם
12 Mandó después a un tercero, y a él también lo hirieron y lo arrojaron afuera.	12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה
13 El dueño de la viña pensó entonces: "¿Qué haré? Voy a enviar a mi hijo muy querido: quizá tengan consideración con él".	13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו
14 Pero los viñadores, al verlo, se dijeron: "Este es el heredero, vamos a matarlo, y la herencia será nuestra".	14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה
15 Y arrojándolo fuera de la viña, lo mataron. ¿Qué hará con ellos el dueño de la viña?	15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם
16 Vendrá, acabará con esos viñadores y entregará la viña a otros». Al oír estas palabras, dijeron: «¡Dios no lo permita!».	16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת
17 Pero fijando en ellos su mirada, Jesús les dijo: «¿Qué significa entonces lo que está escrito: "La piedra que los constructores rechazaron ha llegado a ser la piedra angular"?	17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
18 El que caiga sobre esta piedra quedará destrozado, y aquel sobre quien ella caiga, será aplastado».	18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו
19 Los escribas y los sumos sacerdotes querían detenerlo en ese mismo momento, porque comprendían que esta parábola la había dicho por ellos, pero temieron al pueblo.	19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה
20 Ellos comenzaron a acecharlo y le enviaron espías, que fingían ser hombres de bien, para lograr sorprenderlo en alguna de sus afirmaciones, y entregarlo al poder y a la autoridad del gobernador.	20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון
21 Y le dijeron: «Maestro, sabemos que hablas y enseñas con rectitud y que no tienes en cuenta la condición de las personas, sino que enseñas con toda fidelidad el camino de Dios.	21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים
22 ¿Nos está permitido pagar el impuesto al César o no?».	22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
23 Pero Jesús, conociendo su astucia, les dijo:	23 ויכר את נכליהם ויאמר להם
24 «Muéstrenme un denario. ¿De quién es la figura y la inscripción que tiene?». «Del César», respondieron.	24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר
25 Jesús les dijo: «Den al César lo que es del César, y a Dios, lo que es de Dios».	25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
26 Así no pudieron sorprenderlo en ninguna palabra delante del pueblo y, llenos de admiración por su respuesta, tuvieron que callarse.	26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו
27 Se le acercaron algunos saduceos, que niegan la resurrección,	27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר
28 y le dijeron: «Maestro, Moisés nos ha ordenado: "Si alguien está casado y muere sin tener hijos, que su hermano, para darle descendencia, se case con la viuda".	28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו
29 Ahora bien, había siete hermanos. El primero se casó y murió sin tener hijos.	29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים
30 El segundo	30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים
31 se casó con la viuda, y luego el tercero. Y así murieron los siete sin dejar descendencia.	31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו
32 Finalmente, también murió la mujer.	32 ובאחרונה מתה גם האשה
33 Cuando resuciten los muertos, ¿de quién será esposa, ya que los siete la tuvieron por mujer?».	33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה
34 Jesús les respondió: «En este mundo los hombres y las mujeres se casa,	34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה
35 pero los que sean juzgados dignos de participar del mundo futuro y de la resurrección, no se casarán.	35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה
36 Ya no pueden morir, porque son semejantes a los ángeles y son hijos de Dios, al ser hijos de la resurrección.	36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה
37 Que los muertos van resucitar, Moisés lo ha dado a entender en el pasaje de la zarza, cuando llama al Señor el Dios de Abraham, el Dios de Isaac y el Dios de Jacob.	37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
38 Porque él no es Dios de muertos, sino de vivientes; todos, en efecto, viven para él».	38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו
39 Tomando la palabra, algunos escribas le dijeron: «Maestro, has hablado bien».	39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת
40 Y ya no se atrevían a preguntarle nada.	40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר
41 Jesús les dijo entonces: «¿Cómo se puede decir que el Mesías es hijo de David,	41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד
42 si el mismo David ha dicho en el Libro de los Salmos: "Dijo el Señor a mi Señor: Siéntate a mi derecha,	42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני
43 hasta que ponga a tus enemigos debajo de tus pies"?	43 עד אשית איביך הדם לרגליך
44 Si David lo llama "Señor", ¿cómo puede ser hijo suyo?».	44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו
45 Y dijo a los discípulos, de manera que lo oyera todo el pueblo:	45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם
46 «Tengan cuidado de los escribas, a quienes les gusta pasearse con largas vestiduras, ser saludados en las plazas y ocupar los primero asientos en las sinagogas y en los banquetes;	46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות
47 que devoran los bienes de las viudas y fingen hacer largas oraciones. Esos serán juzgados con más severidad».	47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו