Livre d'Isaïe 41

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Îles, taisez-vous, écoutez-moi, tous les peuples, venez, approchez-vous! Et puis vous viendrez prendre la parole, car nous avons à plaider ensemble.	1 החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה
2 Qui a fait venir de l’orient, celui qui a rendez-vous avec la victoire? Qui lui soumet les nations et les rois? Son épée les réduit en poussière son arc, en paille qu’emporte le vent.	2 מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו
3 Il les poursuit sans risques sur des chemins qu’il ne fait qu’effleurer.	3 ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא
4 Qui a fait cela, qui en est l’auteur? Moi qui, depuis l’origine, fais monter les générations. Moi, Yahvé, je suis le premier, et je serai encore avec les derniers.	4 מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא
5 Les îles l’ont vu et elles se sont effrayées, les extrémités de la terre en ont tremblé.	5 ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון
6 (Chacun aide son compagnon et lui dit: “Courage!”	6 איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק
7 L’artisan encourage l’orfèvre, celui qui finit au marteau encourage celui qui tape sur l’enclume. Il dit de la soudure: “Elle est bonne”, et il la renforce avec des clous pour que rien ne bouge.)	7 ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט
8 Mais toi, Israël, mon serviteur, Jacob que j’ai choisi, race d’Abraham mon ami,	8 ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי
9 je t’ai saisi aux extrémités de la terre. Je t’ai appelé d’une région lointaine et je t’ai dit: “Tu es mon serviteur que j’ai choisi avant tout autre.”	9 אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך
10 Ne crains rien car je suis avec toi, n’aie pas peur car je suis ton Dieu. Je t’ai donné la force, et puis je t’ai aidé, et je t’ai soutenu de ma main victorieuse.	10 אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי
11 Ceux qui crient après toi s’en iront déçus, confus; tes adversaires seront réduits à rien et périront.	11 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך
12 Tu chercheras les opposants et tu ne les trouveras plus, ceux qui te font la guerre seront réduits à rien, anéantis.	12 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך
13 Car moi, Yahvé, je suis ton Dieu. Je t’ai saisi par la main droite et je te dis: “Ne crains pas, je suis ton secours.”	13 כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך
14 Ne crains pas, pauvre Jacob, toi Israël, si fragile! C’est moi ton secours - parole de Yahvé. Le Saint d’Israël s’est fait ton rédempteur.	14 אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל
15 Je veux faire de toi une herse, un traîneau tout neuf à doubles dents. Tu écraseras les montagnes, tu les mettras en pièces et tu rendras les collines semblables à la paille.	15 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים
16 Tu les vanneras et le vent les emportera, l’ouragan les dispersera, et toi, tu seras tout fier de Yahvé; le Saint d’Israël sera ta gloire.	16 תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל
17 Les pauvres cherchent de l’eau, et rien; leur langue est desséchée par la soif. Mais moi, Yahvé, je réponds à leur appel; moi, le Dieu d’Israël, je ne les abandonnerai pas.	17 העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם
18 Je ferai jaillir des torrents sur les montagnes déboisées, des sources au milieu des vallées. Je ferai du désert un étang, et sur la terre aride couleront des fontaines.	18 אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים
19 Dans le désert je planterai le cèdre, l’acacia, le chêne et l’olivier; dans la steppe je mettrai côte à côte le cyprès, le platane et le buis.	19 אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו
20 Alors on verra et on saura, on réfléchira et comprendra tout à la fois, que c’est la main de Yahvé qui a fait ces choses, c’est le Saint d’Israël qui les a créées.	20 למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה
21 Venez défendre votre cause, dit Yahvé, donnez vos arguments, dit le roi de Jacob.	21 קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב
22 Qu’ils s’approchent, et qu’ils nous parlent des événements à venir. Vos prédictions passées, quelles étaient-elles? Nous y ferons très attention pour en connaître la suite. Ou bien parlez-nous des événements à venir,	22 יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו
23 annoncez-nous ce qui doit arriver, et nous saurons que vous êtes des dieux. Au moins faites quelque chose, bien ou mal, nous le verrons et nous vous craindrons.	23 הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא יחדו
24 Mais non, vous n’êtes rien, et vos œuvres sont moins que rien: comment peut-on vous choisir?	24 הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם
25 (Dieu dit:) Du nord je l’ai appelé, et il est venu, depuis l’orient il a été appelé par son nom. Il piétine les gouverneurs comme de la boue, comme le potier quand il prépare son argile.	25 העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט
26 Mais qui l’avait annoncé depuis le début, pour que nous le sachions? Il fallait le dire à l’avance, et nous pourrions dire: C’est exact! Mais nul ne l’a annoncé, nul ne l’a fait savoir; personne n’a entendu vos paroles.	26 מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע אף אין שמע אמריכם
27 Moi le premier j’ai dit à Sion: Les voilà! j’ai dit à Jérusalem: Je t’envoie de bonnes nouvelles!	27 ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן
28 J’ai regardé: il n’y avait personne chez eux pour donner un avis, pas un que je puisse interroger pour avoir une réponse.	28 וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר
29 Tous ensemble ne sont rien, leurs œuvres, moins que rien, et leurs statues, du vent et du vide.	29 הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם