Livre de l'Exode 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Yahvé dit à Moïse: “Va trouver le Pharaon et dis-lui de la part de Yahvé, le Dieu des Hébreux: Laisse partir mon peuple pour qu’il me serve!	1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
2 Si tu refuses de le renvoyer, si tu le retiens encore,	2 כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
3 Yahvé frappera tes troupeaux qui sont dans la campagne, les chevaux, les ânes, les chameaux, le gros et le petit bétail. Ce sera une peste terrible.	3 הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
4 Mais Yahvé fera la différence entre le troupeau d’Israël et le troupeau d’Égypte. Pas une bête des Israélites ne crèvera.”	4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
5 Yahvé fixa la date, il dit: “Demain, Yahvé fera cela dans tout le pays.”	5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ
6 Et dès le lendemain Yahvé fit ce qu’il avait dit: tous les troupeaux d’Égypte crevèrent, mais pas une bête ne creva dans les troupeaux des Israélites.	6 ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד
7 Le Pharaon s’informa: pas une bête n’avait crevé dans les troupeaux des Israélites. Mais le Pharaon resta dans son entêtement et il ne laissa pas partir le peuple.	7 וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם
8 Alors, Dieu dit à Moïse et à Aaron: “Remplissez vos deux mains de cendre fine. Moïse la lancera vers le ciel sous les yeux du Pharaon,	8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה
9 et dans toute l’Égypte ce sera de la poudre qui se déposera sur les hommes et sur les bêtes: dans toute l’Égypte elle leur donnera des ulcères et des boutons.”	9 והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים
10 Ils prirent donc de la cendre fine et se présentèrent devant le Pharaon. Moïse la lança vers le ciel et elle se changea en ulcères et en boutons sur les hommes et sur les bêtes.	10 ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה
11 Cette fois les magiciens ne purent rester aux côtés de Moïse à cause de ce fléau, car ils avaient leurs ulcères comme tous les Égyptiens.	11 ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים
12 Mais Dieu endurcit le cœur du Pharaon, il ne voulut pas écouter: Yahvé l’avait bien dit à Moïse.	12 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה
13 Yahvé dit encore à Moïse: “Lève-toi de bon matin et présente-toi devant le Pharaon. Tu lui diras de la part de Yahvé, le Dieu des Hébreux: Laisse aller mon peuple pour qu’il me serve!	13 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
14 Cette fois j’envoie tous mes fléaux contre toi, tes serviteurs et ton peuple, et tu sauras ainsi qu’il n’y a personne comme moi sur toute la terre.	14 כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ
15 “J’aurais pu dès le début montrer toute ma puissance et te frapper toi et ton peuple par la peste, et tu aurais disparu de la terre.	15 כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
16 Mais voici pourquoi je t’ai laissé en vie: je veux te faire voir ma puissance et que mon Nom soit connu sur toute la terre.	16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
17 Tu résistes encore et tu ne laisses pas partir mon peuple?	17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
18 Eh bien, demain à cette heure, je ferai tomber une très forte grêle comme il n’y en a pas eu de pareille depuis la fondation de l’Égypte jusqu’à ce jour.	18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה
19 Ordonne donc de mettre à l’abri dès maintenant ton bétail et tout ce qui t’appartient dans les champs, car tous les hommes et toutes les bêtes qui seront dans les champs au lieu d’être à l’abri à la maison, seront frappés par la grêle et mourront.”	19 ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו
20 Ceux des serviteurs du Pharaon qui craignaient Yahvé se réfugièrent dans les maisons avec leurs serviteurs et leurs troupeaux.	20 הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
21 Mais ceux qui se moquaient de la parole de Yahvé laissèrent leurs serviteurs et leurs troupeaux dans les champs.	21 ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה
22 Yahvé dit alors à Moïse: “Étends ta main vers le ciel! Que la grêle tombe sur toute l’Égypte, sur les hommes, sur les bêtes et sur tout ce qui pousse dans les champs en terre d’Égypte.”	22 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים
23 Moïse étendit son bâton vers le ciel, et Yahvé fit éclater les tonnerres et pleuvoir la grêle en même temps que la foudre tombait sur la terre. Yahvé fit tomber la grêle sur tout le pays d’Égypte.	23 ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים
24 Il y eut de la grêle avec des éclairs de feu qui jaillissaient du milieu de la grêle. On n’avait rien vu de semblable dans tout le pays depuis la fondation de l’Égypte.	24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי
25 Dans tout le pays d’Égypte, la grêle frappa tous ceux qui étaient dans les champs, les gens comme les bêtes. La grêle frappa aussi tout ce qui poussait dans les champs et brisa même les arbres des champs.	25 ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר
26 Cependant il n’y eut pas de grêle dans le pays de Gossen, là où se trouvaient les Israélites.	26 רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד
27 Le Pharaon fit alors appeler Moïse et Aaron, il leur dit: “Cette fois, j’ai péché! C’est Yahvé qui est juste, moi et mon peuple nous sommes coupables!	27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
28 Priez Yahvé pour que s’arrêtent ces tonnerres incroyables et cette grêle, et je ne vous retiendrai plus ici, je vous laisserai partir.”	28 העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד
29 Moïse répondit: “Aussitôt sorti de la ville, je tendrai les mains vers Yahvé: les tonnerres s’arrêteront, et il n’y aura plus de grêle. Ainsi tu sauras que la terre est à Yahvé.	29 ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
30 Mais je sais bien que toi et tes serviteurs, vous ne craindrez encore pas Yahvé Dieu.”	30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים
31 Le lin et l’orge avaient été frappés, car l’orge était en épi, et le lin en fleur.	31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
32 Mais le blé et le seigle n’avaient pas été frappés, car ils sont tardifs.	32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה
33 Aussitôt sorti de chez le Pharaon et hors de la ville, Moïse tendit les mains vers Yahvé: les tonnerres et la grêle s’arrêtèrent, et la pluie cessa de tomber sur la terre.	33 ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה
34 Le Pharaon vit que la pluie, la grêle et les tonnerres s’étaient arrêtés. Alors il recommença à pécher et à s’entêter, lui et ses serviteurs.	34 וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
35 Le Pharaon s’entêta et refusa de laisser partir les Israélites: Yahvé l’avait bien dit par la bouche de Moïse.	35 ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה