Zaccaria (زكريا) 6
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati
| Smith Van Dyke | Miqra 'al pi ha-Mesorah |
|---|---|
| 1 فعدت ورفعت عينيّ ونظرت واذا باربع مركبات خارجات من بين جبلين والجبلان جبلا نحاس. | 1 אִם־כֵּן מַה־נֹּאמַר הֲנַעֲמֹד בַּחֵטְא לְמַעַן יִרְבֶּה הֶחָסֶד |
| 2 في المركبة الاولى خيل حمر وفي المركبة الثانية خيل دهم | 2 חָלִילָה לָּנוּ כִּי מַתְנוּ לַחֵטְא וְאֵיךְ נוֹסִיף לִחְיוֹת בּוֹ |
| 3 وفي المركبة الثالثة خيل شهب وفي المركبة الرابعة خيل منمّرة شقر. | 3 אוֹ הַאֵינְכֶם יֹדְעִים כִּי כֻלָּנוּ הַנִּטְבָּלִים לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לְמוֹתוֹ נִטְבָּלְנוּ |
| 4 فاجبت وقلت للملاك الذي كلمني ما هذه يا سيدي. | 4 לָכֵן נִקְבַּרְנוּ אִתּוֹ בַּטְּבִילָה לַמָּוֶת לְמַעַן כַּאֲשֶׁר נֵעוֹר הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים בִּכְבוֹד הָאָב כֵּן נִתְהַלֵּךְ גַּם־אֲנַחְנוּ בְּחַיִּים מְחֻדָּשִׁים |
| 5 فاجاب الملاك وقال لي هذه هي ارواح السماء الاربع خارجة من الوقوف لدى سيد الارض كلها. | 5 כִּי אִם־נִדְבַּקְנוּ בְּדִמְיוֹן מוֹתוֹ אָכֵן גַּם־נִהְיֶה דְבוּקִים לִתְחִיָּתוֹ |
| 6 التي فيها الخيل الدهم تخرج الى ارض الشمال والشّهب خارجة وراءها والمنمّرة تخرج نحو ارض الجنوب. | 6 אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹֽצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל־אַֽחֲרֵיהֶם וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָֽן׃ |
| 7 اما الشقر فخرجت والتمست ان تذهب لتتمشى في الارض فقال اذهبي وتمشّي في الارض. فتمشت في الارض. | 7 וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּך בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ |
| 8 فصرخ عليّ وكلمني قائلا. هوذا الخارجون الى ارض الشمال قد سكّنوا روحي في ارض الشمال | 8 וְהִנֵּה אִם־מַתְנוּ עִם־הַמָּשִׁיחַ נַאֲמִין כִּי גַם־נִחְיֶה עִמּוֹ |
| 9 وكان اليّ كلام الرب قائلا. | 9 וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃ |
| 10 خذ من اهل السبي من حلداي ومن طوبيا ومن يدعيا الذين جاءوا من بابل وتعال انت في ذلك اليوم وادخل الى بيت يوشيا بن صفنيا. | 10 לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַֽעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶֽל׃ |
| 11 ثم خذ فضة وذهبا واعمل تيجانا وضعها على راس يهوشع بن يهوصادق الكاهن العظيم. | 11 וְלָקַחְתָּ כֶֽסֶף־וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדֽוֹל׃ |
| 12 وكلمه قائلا. هكذا قال رب الجنود قائلا. هوذا الرجل الغصن اسمه ومن مكانه ينبت ويبني هيكل الرب. | 12 וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת־הֵיכַל יְהֹוָֽה׃ |
| 13 فهو يبني هيكل الرب وهو يحمل الجلال ويجلس ويتسلط على كرسيه ويكون كاهنا على كرسيه وتكون مشورة السلام بينهما كليهما. | 13 גַּם אַל־תָּכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת כְּלֵי־עָוֶל לַחֵטְא אַךְ תָּכִינוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם כְּלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים |
| 14 وتكون التيجان لحالم ولطوبيا وليدعيا ولحين بن صفنيا تذكارا في هيكل الرب. | 14 כִּי הַחֵטְא לֹא יוּכַל לִמְשֹׁל עוֹד בָּכֶם יַעַן אֵינְכֶם תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת יַד־הֶחָסֶד |
| 15 والبعيدون يأتون ويبنون في هيكل الرب فتعلمون ان رب الجنود ارسلني اليكم. ويكون اذا سمعتم سمعا صوت الرب الهكم**** | 15 וְעַתָּה מָה הֲנֶחֱטָא יַעַן אֵינֶנּוּ תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת יַד־הֶחָסֶד חָלִילָה |
| 16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי לַאֲשֶׁר תִּתְּנוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵן עֲבָדִים אַתֶּם לַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ־לוֹ אִם־לַחֵטְא אֱלֵי־מָוֶת אִם־לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי־צְדָקָה | |
| 17 אֲבָל תּוֹדֹת לֵאלֹהִים כִּי־הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְאַחַר שְׁמַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם אֶל־תְּכוּנַת הַלֶּקַח אֲשֶׁר נִמְסַרְתֶּם לוֹ | |
| 18 שֻׁחְרַרְתֶּם מִידֵי הַחֵטְא לָכֵן הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה | |
| 19 כְּדֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר מִפְּנֵי רִפְיוֹן בְּשַׂרְכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הֲכִינוֹתֶם אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע לְהַרְשִׁיעַ כֵּן עַתָּה הָכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה לְהִתְקַדֵּשׁ | |
| 20 כִּי־בְעֵת הֱיוֹתְכֶם עַבְדֵי הַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן־הַצְּדָקָה | |
| 21 וּמָה אֵפוֹא הַפְּרִי שֶׁהָיָה לָכֶם אָז מִן־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עַתָּה תֵבשׁוּ מֵהֶם כִּי אַחֲרִיתָם הַמָּוֶת | |
| 22 אָכֵן עַתָּה בִּהְיוֹתְכֶם מְשֻׁחְרָרִים מִידֵי הַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים יֵשׁ לָכֶם פֶּרְיְכֶם לִקְדֻשָּׁה וְאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי עוֹלָם | |
| 23 כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ |