Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	Biblija Hrvatski
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 Isus im ponovno prozbori u prispodobama:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 »Kraljevstvo je nebesko kao kad neki kralj pripravi svadbu sinu svomu.
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 Posla sluge da pozovu uzvanike na svadbu. No oni ne htjedoše doći.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 Opet posla druge sluge govoreći: ‘Recite uzvanicima: Evo, objed sam ugotovio. Junci su moji i tovljenici poklani i sve pripravljeno. Dođite na svadbu!’«
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 »Ali oni ne mareći odoše – jedan na svoju njivu, drugi za svojom trgovinom.
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 Ostali uhvate njegove sluge, zlostave ih i ubiju.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 Nato se kralj razgnjevi, posla svoju vojsku i pogubi one ubojice, a grad im spali.«
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 »Tada kaže slugama: ‘Svadba je, evo, pripravljena, ali uzvanici ne bijahu dostojni.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Pođite stoga na raskrižja i koga god nađete, pozovite na svadbu!’«
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 »Sluge iziđoše na putove i sabraše sve koje nađoše – i zle i dobre. I svadbena se dvorana napuni gostiju.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 Kad kralj uđe pogledati goste, spazi ondje čovjeka koji ne bijaše odjeven u svadbeno ruho.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 Kaže mu: ‘Prijatelju, kako si ovamo ušao bez svadbenoga ruha?’ A on zanijemi.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Tada kralj reče poslužiteljima: ‘Svežite mu ruke i noge i bacite ga van u tamu, gdje će biti plač i škrgut zubi.’
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 Doista, mnogo je zvanih, malo izabranih.«
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Tada farizeji odoše i održaše vijeće kako da Isusa uhvate u riječi.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 Pošalju k njemu svoje učenike s herodovcima da ga upitaju: »Učitelju! Znamo da si istinit te po istini putu Božjem učiš i ne mariš tko je tko jer nisi pristran.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 Reci nam, dakle, što ti se čini: je li dopušteno dati porez caru ili nije?«
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Znajući njihovu opakost, reče Isus: »Zašto me iskušavate, licemjeri?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Pokažite mi porezni novac!« Pružiše mu denar.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 On ih upita: »Čija je ovo slika i natpis?«
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 Odgovore: »Carev.« Kaže im: »Podajte dakle caru carevo, a Bogu Božje.«
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 Čuvši to, zadive se pa ga ostave i odu.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 Toga dana pristupiše k njemu saduceji, koji vele da nema uskrsnuća, i upitaše ga:
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 »Učitelju, Mojsije reče: Umre li tko bez djece, neka se njegov brat oženi njegovom ženom te podigne porod bratu svomu.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Bijahu tako u nas sedmorica braće. Prvi se oženi i umrije bez poroda ostavivši ženu svom bratu.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 Tako i drugi i treći, sve do sedmoga.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 A nakon svih umrije i žena.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 Kojemu će dakle od te sedmorice biti žena o uskrsnuću? Jer sva su je sedmorica imala.«
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Odgovori im Isus: »U zabludi ste jer ne razumijete Pisama ni sile Božje.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 Ta o uskrsnuću niti se žene niti udaju, nego su kao anđeli na nebu.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 A što se tiče uskrsnuća mrtvih, zar niste čitali što vam reče Bog:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 Ja sam Bog Abrahamov, Bog Izakov i Bog Jakovljev? Nije on Bog mrtvih, nego živih!«
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 Čuvši to, mnoštvo osta zaneseno njegovim naukom.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 A kad su farizeji čuli kako ušutka saduceje, okupiše se,
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 a jedan od njih, zakonoznanac, da ga iskuša, upita:
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 »Učitelju, koja ja zapovijed najveća u Zakonu?«
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 A on mu reče: »Ljubi Gospodina Boga svojega svim srcem svojim, i svom dušom svojom, i svim umom svojim.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 To je najveća i prva zapovijed.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 Druga, ovoj slična: Ljubi svoga bližnjega kao sebe samoga.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 O tim dvjema zapovijedima visi sav Zakon i Proroci.«
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Kad se farizeji skupiše, upita ih Isus:
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 »Što mislite o Kristu? Čiji je on sin?« Kažu mu: »Davidov.«
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 A on će njima: »Kako ga onda David u Duhu naziva Gospodinom, kad veli:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 Reče Gospod Gospodinu mojemu: ‘Sjedi mi zdesna dok ne položim neprijatelje tvoje za podnožje nogama tvojim?’
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 Ako ga dakle David naziva Gospodinom, kako mu je sin?«
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 I nitko mu nije mogao odgovoriti ni riječi, niti se od toga dana tko usudio upitati ga bilo što.