Job 10

BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Asco tiene mi alma de mi vida: derramaré mis quejas sobre mí, hablaré en la amargura de mi alma.	1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי
2 Diré a Dios: ¡No me condenes, hazme saber por qué me enjuicias!	2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני
3 ¿Acaso te está bien mostrarte duro, menospreciar la obra de tus manos, y el plan de los malvados avalar?	3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת
4 ¿Tienes tú ojos de carne? ¿Como ve un mortal, ves tú?	4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה
5 ¿Son tus días como los de un mortal? ¿tus años como los días de un hombre?,	5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר
6 ¡para que andes rebuscando mi falta, inquiriendo mi pecado,	6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש
7 aunque sabes muy bien que yo no soy culpable, y que nadie puede de tus manos librar!	7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל
8 Tus manos me formaron, me plasmaron, ¡y luego, en arrebato, quieres destruirme!	8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני
9 Recuerda que me hiciste como se amasa el barro, y que al polvo has de devolverme.	9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני
10 ¿No me vertiste como leche y me cuajaste como queso?	10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני
11 De piel y de carne me vestiste y me tejiste de huesos y de nervios.	11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני
12 Luego con la vida me agraciaste y tu solicitud cuidó mi aliento.	12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי
13 Y algo más todavía guardabas en tu corazón, sé lo que aún en tu mente quedaba:	13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך
14 el vigilarme por si peco. y no verme inocente de mi culpa.	14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני
15 Si soy culpable, ¡desgraciado de mí! y si soy inocente, no levanto la cabeza, ¡yo saturado de ignominia, borracho de aflicción!	15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי
16 Y si la levanto, como un león me das caza, y repites tus proezas a mi costa.	16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי
17 Contra mí tu hostilidad renuevas, redoblas tu saña contra mí; sin tregua me asaltan tus tropas de relevo.	17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי
18 ¿Para qué me sacaste del seno? Habría muerto sin que me viera ningún ojo;	18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני
19 sería como si no hubiera existido, del vientre se me habría llevado hasta la tumba.	19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל
20 ¿No son bien poco los días de mi existencia? Apártate de mí para gozar de un poco de consuelo,	20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט
21 antes que me vaya, para ya no volver, a la tierra de tinieblas y de sombra,	21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות
22 tierra de oscuridad y de desorden, donde la misma claridad es como la calígine.	22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל