Ezechiele 35

BIBBIA VOLGARE	MODERN HEBREW BIBLE
1 E fu fatta la parola di Dio a me, e disse:	1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 O figliuolo d' uomo, poni la tua faccia incontro al monte Seir, e profeterai a lui, e dirai:	2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו
3 Questo dice lo Signore Iddio: ecco me a te, Seir; ed estenderò la mia mano sopra te, e farò te deserto e desolato.	3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה
4 E guasterò le tue cittadi, e sarai deserto; e saprai ch' io sono lo Signore.	4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה
5 Però che mi se' stato nimico sempiterno, e hai rinchiuso i figliuoli d' Israel nella mano del coltello nel tempo della afflizione loro, nel tempo della estrema iniquità.	5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ
6 Però io vivo, dice lo Signore Iddio, però ch' io ti darò al sangue, e lo sangue ti perseguiterà; e sarai odiato col sangue, e lo sangue ti perseguiterà.	6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך
7 E farò lo monte di Seir desolato e deserto, e torrò da lui l'andante e lo ritornante.	7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב
8 E riempierò li suoi monti di corpi morti; nelli colli tuoi e nelle tue valli e nelli fossatelli cadranno li morti di coltello.	8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם
9 E porrotti in sempiterne solitudini, e le tue cittadi non saranno abitate; e saprete ch' io sono Iddio Signore.	9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה
10 Però che hai detto: due genti e due terre saranno mie, e possederolle per eredità, conciosia cosa che vi fosse lo Signore;	10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה
11 però [io vivo], dice lo Signore Iddio, però ch' io farò secondo la tua ira, e secondo lo tuo zelo, però che tu lo facesti avendoli in odio; e sarò conosciuto per loro, quando io t' averò (conosciuto e) giudicato.	11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך
12 E saprai ch' io sono Iddio; io udi tutti li tuoi vituperii, li quali tu hai parlato delli monti d' Israel, dicendo: deserti, ci sono dati a noi a divorare.	12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה
13 E levastivi suso sopra di me colla vostra bocca, e pregaste contro a me; io udii le vostre parole.	13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי
14 Questo dice lo Signore Iddio: rallegrandosi l'universa terra, io riducerò te in solitudine.	14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך
15 Sì come tu se' rallegrato sopra la ereditate d' Israel, però che fu dissipata (e guastata), così farò io a te: tu sarai disfatto (e sparpagliato), monte di Seir, e tutta la Idumea; e sapranno ch' io sono lo Signore Iddio.	15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה