Salmi 41

BIBBIA TINTORI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 (Per la fine. Salmo distruzione ai figli di Core).	1 לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד
2 Come il cervo anela ai rivi dell'acqua, così l'anima mia anela a te, o mio Dio.	2 אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל־דָּל בְּיֹום רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה
3 L'anima mia ha sete del Dio forte e vivente: quando potrò venire a presentarmi davanti a Dio?	3 יְהוָה ׀ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ [יֶאְשֹּׁר כ] (וְאֻשַּׁר ק) בָּאָרֶץ וְאַל־תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו
4 Notte e giorno mi pasco di lacrime, sentendomi dire continuamente: « Dov'è il tuo Dio? »	4 יְהוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל־מִשְׁכָּבֹו הָפַכְתָּ בְחָלְיֹו
5 Ci ripenso e mi sfogo coll'anima mia, perchè pellegrinavo un giorno al luogo del maraviglioso Tabernacolo, alla casa di Dio, tra i canti di gioia e di lode, tra la festa dei banchetti.	5 אֲ‍נִי־אָמַרְתִּי יְהוָה חָנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי־חָטָאתִי לָךְ
6 Ma tu perchè sei afflitta, anima mia? Perchè ti turbi? Spera in Dio, che mi sarà dato di lodarlo ancora, la mia salvezza, il mio Dio!	6 אֹויְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמֹו
7 Dentro mi si accascia l'anima, essendo costretto a ricordarti dalla terra del Giordano e dell'Ermon, dalla piccola collina.	7 וְאִם־בָּא לִרְאֹות ׀ שָׁוְא יְדַבֵּר לִבֹּו יִקְבָּץ־אָוֶן לֹו יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר
8 Un abisso chiama l'altro nel fragor delle tue cateratte. Tutti i tuoi cavalloni e i tuoi flutti son passati sopra di me.	8 יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָי עָלַי ׀ יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי
9 Nel giorno Dio manda la sua grazia, e nella notte ha il cantico di ringraziamento. La preghiera al Dio della mia vita:	9 דְּבַר־בְּלִיַּעַל יָצוּק בֹּו וַאֲשֶׁר כַב לֹא־יֹוסִיף לָקוּם
10 Dirò a Dio: « Tu sei mia difesa; perchè mi hai dimenticato? E perchè debbo andar triste mentre mi affligge il nemico? »	10 גַּם־אִישׁ שְׁלֹומִי ׀ אֲשֶׁר־בָּטַחְתִּי בֹו אֹוכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב
11 Mentre vanno in frantumi le mie ossa, i miei tormentatori, i miei nemici mi van dicendo tutti i giorni: « Dov'è il tuo Dio? »	11 וְאַתָּה יְהוָה חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם
12 Ma tu perchè sei triste, anima mia? Perchè ti turbi? Spera in Dio, chè mi sarà dato di lodarlo ancora, la mia salvezza, il mio Dio!	12 בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי־חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא־יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי
	13 וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעֹולָם
	14 בָּרוּךְ יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעֹולָם וְעַד הָעֹולָם אָמֵן ׀ וְאָמֵן
	15 הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמֹורַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיֹּות תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעֹות כַּמֹּץ תָּשִׂים
	16 תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אֹותָם וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהוָה בִּקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל׃ פ
	17 הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיֹונִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשֹׁונָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם
	18 אֶפְתַּח עַל־שְׁפָיִים נְהָרֹות וּבְתֹוךְ בְּקָעֹות מַעְיָנֹות אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹוצָאֵי מָיִם
	19 אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרֹושׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו
	20 לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד־יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ׃ פ
	21 קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר יְהוָה הַגִּישׁוּ עֲצֻמֹותֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב
	22 יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה הָרִאשֹׁנֹות ׀ מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן אֹו הַבָּאֹות הַשְׁמִיעֻנוּ
	23 הַגִּידוּ הָאֹתִיֹּות לְאָחֹור וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף־תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה [וְנֵרֶא כ] (וְנִרְאֶה ק) יַחְדָּו
	24 הֵן־אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע תֹּועֵבָה יִבְחַר בָּכֶם
	25 הַעִירֹותִי מִצָּפֹון וַיַּאת מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי וְיָבֹא סְגָנִים כְּמֹו־חֹמֶר וּכְמֹו יֹוצֵר יִרְמָס־טִיט
	26 מִי־הִגִּיד מֵרֹאשׁ וְנֵדָעָה וּמִלְּפָנִים וְנֹאמַר צַדִּיק אַף אֵין־מַגִּיד אַף אֵין מַשְׁמִיעַ אַף אֵין־שֹׁמֵעַ אִמְרֵיכֶם
	27 רִאשֹׁון לְצִיֹּון הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן
	28 וְאֵרֶא וְאֵין אִישׁ וּמֵאֵלֶּה וְאֵין יֹועֵץ וְאֶשְׁאָלֵם וְיָשִׁיבוּ דָבָר
	29 הֵן כֻּלָּם אָוֶן אֶפֶס מַעֲשֵׂיהֶם רוּחַ וָתֹהוּ נִסְכֵּיהֶם׃ פ