Seconda lettera a Timoteo (מכתב שני לטימותי) 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וַאֲנִי אֹמֵר הַיּוֹרֵשׁ כָּל־עֵת הֱיוֹתוֹ קָטֹן אֵין־הַבְדֵּל בֵּינוֹ וּבֵין הָעָבֶד אַף אִם־הוּא אֲדוֹן הַכֹּל	1 Ich will damit sagen: Solange der Erbe unmündig ist, unterscheidet er sich in keiner Hinsicht von einem Sklaven, obwohl er Herr ist über alles;
2 אֶלָּא הוּא תַּחַת יַד אֹמְנִים וּפְקִידֵי הַבָּיִת עַד לַזְּמַן הַמְיֻעָד לוֹ מֵאֵת אָבִיו	2 er steht unter Vormundschaft, und sein Erbe wird verwaltet bis zu der Zeit, die sein Vater festgesetzt hat.
3 כָּכָה גַּם־אֲנַחְנוּ בְּעוֹד הֱיוֹתֵנוּ קְטַנִּים הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִיסֹדוֹת הָעוֹלָם	3 So waren auch wir, solange wir unmündig waren, Sklaven der Elementarmächte dieser Welt.
4 וּבִמְלֹאת הָעֵת שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹ אֲשֶׁר נוֹלַד מֵאִשָּׁה וְנִתַּן תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה	4 Als aber die Zeit erfüllt war, sandte Gott seinen Sohn, geboren von einer Frau und dem Gesetz unterstellt,
5 לִפְדוֹת אֵת אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה לְמַעַן נְקַבֵּל אֶת־מִשְׁפַּט הַבָּנִים	5 damit er die freikaufe, die unter dem Gesetz stehen, und damit wir die Sohnschaft erlangen.
6 וְיַעַן כִּי־בָנִים אַתֶּם שָׁלַח הָאֱלֹהִים בִּלְבַבְכֶם אֶת־רוּחַ בְּנוֹ הַקּוֹרֵא אַבָּא אָבִינוּ	6 Weil ihr aber Söhne seid, sandte Gott den Geist seines Sohnes in unser Herz, den Geist, der ruft: Abba, Vater.
7 לָכֵן אֵינְךָ עוֹד עֶבֶד כִּי אִם־בֵּן וְאִם־בֵּן אַתָּה הִנְּךָ גַּם־יוֹרֵשׁ הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ	7 Daher bist du nicht mehr Sklave, sondern Sohn; bist du aber Sohn, dann auch Erbe, Erbe durch Gott.
8 הֵן לְפָנִים בְּאֵין־דַּעַת אֱלֹהִים הֱיִיתֶם עֹבְדִים אֵת אֲשֶׁר בְּעַצְמוּתָם אֵינָם אֱלֹהִים	8 Einst, als ihr Gott noch nicht kanntet, wart ihr Sklaven der Götter, die in Wirklichkeit keine sind.
9 וְעַתָּה אַחֲרֵי יְדַעְתֶּם אֶת־הָאֱלֹהִים וְיוֹתֵר אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַעְתֶּם לֵאלֹהִים אֵיךְ תָּשׁוּבוּ אֶל־הַיְסֹדוֹת הָרָפִים וְהַדַּלִּים הָהֵם אֲשֶׁר תִּרְצוּ לְהִכָּנֵעַ לָהֶם מֵחָדָשׁ	9 Wie aber könnt ihr jetzt, da ihr Gott erkannt habt, vielmehr von Gott erkannt worden seid, wieder zu den schwachen und armseligen Elementarmächten zurückkehren? Warum wollt ihr von neuem ihre Sklaven werden?
10 יָמִים אַתֶּם שֹׁמְרִים וָחֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים וְשָׁנִים	10 Warum achtet ihr so ängstlich auf Tage, Monate, bestimmte Zeiten und Jahre?
11 מִתְיָרֵא אֲנִי פֶּן־לָרִיק עָמַלְתִּי בָכֶם	11 Ich fürchte, ich habe mich vergeblich um euch bemüht.
12 הֱיוּ־נָא כָמוֹנִי כִּי גַם־אָנִי כְּמוֹכֶם מִתְחַנֵּן אֲנִי לָכֶם אֶחָי לֹא־הֲרֵעֹתֶם לִי מְאוּמָה	12 Ich bitte euch, Brüder: Werdet wie ich, denn auch ich bin geworden wie ihr. Ihr habt mir nichts zuleide getan.
13 אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֲשֶׁר בְּחֻלְשַׁת בְּשָׂרִי בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם אֶת־הַבְּשׂוֹרָה לָרִאשׁוֹנָה	13 Ihr wisst, dass ich krank und schwach war, als ich euch zum ersten Mal das Evangelium verkündigte;
14 וְאַתֶּם לֹא בְּזִיתֶם אֶת־נִסְיוֹנִי אֲשֶׁר־נֻסֵּיתִי בִבְשָׂרִי וְלֹא גְעַלְתֶּם אֹתוֹ כִּי אִם־קִבַּלְתֶּם אֹתִי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים כַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	14 ihr aber habt auf meine Schwäche, die für euch eine Versuchung war, nicht mit Verachtung und Abscheu geantwortet, sondern mich wie einen Engel Gottes aufgenommen, wie Christus Jesus.
15 וְעַתָּה אַיֵּה אָשְׁרְכֶם כִּי מֵעִיד אֲנִי עֲלֵיכֶם אֲשֶׁר אִם־יְכָלְתֶּם הֱיִיתֶם עֹקְרִים אֶת־עֵינֵיכֶם לְתִתָּן לִי	15 Wo ist eure Begeisterung geblieben? Ich kann euch bezeugen: Wäre es möglich gewesen, ihr hättet euch die Augen ausgerissen, um sie mir zu geben.
16 וְעַתָּה הֲנִהְיֵיתִי לָכֶם לְאֹיֵב בְּדַבְּרִי אֱמֶת אֲלֵיכֶם	16 Bin ich also euer Feind geworden, weil ich euch die Wahrheit sage?
17 הֵם אֵינָם מְקַנְּאִים לָכֶם לְטוֹבָה כִּי חֶפְצָם לְהַפְרִיד אֶתְכֶם מֵעָלֵינוּ לְמַעַן תִּהְיוּ מְקַנְּאִים לָהֶם	17 Jene Leute bemühen sich um euch nicht in guter Absicht; sie wollen euch abtrünnig machen, damit ihr euch dann um sie bemüht.
18 אֲבָל טוֹב לְקַנֵּא תָּמִיד לְטוֹבָה וְלֹא לְבַד בִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם	18 Gut wäre es, wenn ihr euch zu jeder Zeit in guter Absicht um mich bemühen würdet und nicht nur dann, wenn ich bei euch bin,
19 בָּנַי אֲשֶׁר־שׁוּב יֹאחֲזוּנִי חֶבְלֵי לֵדָה עֲלֵיכֶם עַד כִּי־יוּצַר בָּכֶם הַמָּשִׁיחַ	19 bei euch, meinen Kindern, für die ich von neuem Geburtswehen erleide, bis Christus in euch Gestalt annimmt.
20 אָמְנָם חָפַצְתִּי לִהְיוֹת עַתָּה אֶצְלְכֶם לְשַׁנּוֹת אֶת־קוֹל דְּבָרִי כִּי נָבוֹךְ אֲנִי בָּכֶם	20 Ich wollte, ich könnte jetzt bei euch sein und in anderer Weise mit euch reden; denn euer Verhalten macht mich ratlos.
21 אִמְרוּ לִי אַתֶּם הַחֲפֵצִים לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּדִים לַתּוֹרָה הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת־הַתּוֹרָה	21 Ihr, die ihr euch dem Gesetz unterstellen wollt, habt ihr denn nicht gehört, was im Gesetz steht?
22 כִּי כָתוּב שֶׁהָיוּ לְאַבְרָהָם שְׁנֵי בָנִים הָאֶחָד מִן־הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מִן־הַחָפְשִׁיָּה	22 In der Schrift wird gesagt, dass Abraham zwei Söhne hatte, einen von der Sklavin, den andern von der Freien.
23 וַאֲשֶׁר לָאָמָה הוּא נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר וַאֲשֶׁר לַחָפְשִׁיָּה עַל־פִּי הַהַבְטָחָה	23 Der Sohn der Sklavin wurde auf natürliche Weise gezeugt, der Sohn der Freien aufgrund der Verheißung.
24 וְהַדְּבָרִים הֵם לְרָמֶז כִּי שְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת הֵנָּה הָאַחַת מִן־הַר סִינַי הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת וְהִיא הָגָר	24 Darin liegt ein tieferer Sinn: Diese Frauen bedeuten die beiden Testamente. Das eine Testament stammt vom Berg Sinai und bringt Sklaven zur Welt; das ist Hagar -
25 כִּי הָגָר הִיא הַר סִינַי בַּעֲרָב וְהוּא כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל־עַתָּה כִּי־הִיא בְעַבְדוּת עִם־בָּנֶיהָ	25 denn Hagar ist Bezeichnung für den Berg Sinai in Arabien - und ihr entspricht das gegenwärtige Jerusalem, das mit seinen Kindern in der Knechtschaft lebt.
26 אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל־מַעְלָה הִיא חָפְשִׁיָּה וְהִיא אֵם כֻּלָּנוּ	26 Das himmlische Jerusalem aber ist frei, und dieses Jerusalem ist unsere Mutter.
27 כִּי כָתוּב רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה	27 Denn es steht in der Schrift: Freu dich, du Unfruchtbare, die nie geboren hat, brich in Jubel aus und jauchze, die du nie in Wehen lagst! Denn viele Kinder hat die Einsame, mehr als die Vermählte.
28 וַאֲנַחְנוּ אֶחָי הִנְנוּ כְיִצְחָק בְּנֵי הַהַבְטָחָה	28 Ihr aber, Brüder, seid Kinder der Verheißung wie Isaak.
29 וְכַאֲשֶׁר הַנּוֹלָד לְפִי־הַבָּשָׂר אָז הָיָה רֹדֵף אֶת־הַנּוֹלָד לְפִי הָרוּחַ כֵּן־הוּא גַּם־עָתָּה	29 Doch wie damals der Sohn, der auf natürliche Weise gezeugt war, den verfolgte, der kraft des Geistes gezeugt war, so geschieht es auch jetzt.
30 אֲבָל הַכָּתוּב מַה־הוּא אֹמֵר גָּרֵשׁ הָאָמָה וְאֶת־בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה עִם בֶּן־הַחָפְשִׁיָּה	30 In der Schrift aber heißt es: Verstoß die Sklavin und ihren Sohn! Denn nicht der Sohn der Sklavin soll Erbe sein, sondern der Sohn der Freien.
31 עַל־כֵּן אֶחָי לֹא־בְנֵי הָאָמָה אֲנַחְנוּ כִּי אִם־בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה	31 Daraus folgt also, meine Brüder, dass wir nicht Kinder der Sklavin sind, sondern Kinder der Freien.