1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר | 1 E il Signore parlò a Mosè, e disse: |
2 אֱמֹר אֶל־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת־הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת־הָאֵשׁ זְרֵה־הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ | 2 Parla a' figliuoli d'Israele, e fatti dare da loro una verga per ogni tribù, dodici vergheda tutti i principi delle tribù, e il nome di ciascuno di essi scriverai sulla sua verga: |
3 אֵת מַחְתֹּות הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי־הִקְרִיבֻם לִפְנֵי־יְהוָה וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאֹות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל | 3 Ma il nome di Aronne sarà sulla verga di Levi, e ciascuna delle altre famiglie avrà unaverga distinta: |
4 וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתֹּות הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ | 4 E le metterai nel tabernacolo dell'alleanza dinanzi all'arca, dove io ti parlerò: |
5 זִכָּרֹון לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא־יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתֹו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה לֹו | 5 La verga di colui, che sarà eletto da me, fiorirà: e io farò cessare le querele de'figliuoli d'Israele, onde ei mormorano contro di voi. |
6 וַיִּלֹּנוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת־עַם יְהוָה | 6 E Mosè parlò a' figliuoli d'Israele: e tutti i principi diedero a lui le verghe, una pertribù: e furon dodici verghe senza la verga d'Aronne. |
7 וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל־אֹהֶל מֹועֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבֹוד יְהוָה | 7 E avendole poste Mosè dinanzi al Signore nel tabernacolo del testimonio, |
8 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פְּנֵי אֹהֶל מֹועֵד׃ פ | 8 Andatovi il dì seguente trovò, che la verga di Aronne per la tribù di Levi era fiorita, egettati i bottoni, n'è erano usciti i fiori, e aperte le foglie si formavano le mandorle. |
9 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר | 9 Mosè adunque portò dal cospetto del Signore tutte le loro verghe a tutti i figliuolid'Israele: e ciascuno vide, e riebbe la sua verga. |
10 הֵרֹמּוּ מִתֹּוךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם | 10 E il Signore disse a Mosè: Riporta la verga di Aronne nel tabernacolo del testimonio,affinché ivi rimanga in memoria de' ribelli figliuoli d'Israele, e finisca io di sentire leloro querele, perché non abbiano a perire. |
11 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת־הַמַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהֹולֵךְ מְהֵרָה אֶל־הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי־יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף | 11 E Mosè fece quanto aveva ordinato il Signore. |
12 וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר ׀ דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל־תֹּוך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל־הָעָם | 12 E i figliuoli d'Israele dissero a Mosè: Ecco che noi siamo distrutti; siamo tuttisterminati: |
13 וַיַּעֲמֹד בֵּין־הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה | 13 Chiunque si accosta al tabernacolo del Signore va alla morte: dovremo noi essere spersitutti dal primo all'ultimo? |
14 וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאֹות מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל־דְּבַר־קֹרַח | |
15 וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה׃ פ | |
16 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר | |
17 דַּבֵּר ׀ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטֹּות אִישׁ אֶת־שְׁמֹו תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ | |
18 וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבֹותָם | |
19 וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מֹועֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה | |
20 וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר־בֹּו מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת־תְּלֻנֹּות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם | |
21 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו ׀ כָּל־נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטֹּות וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתֹוךְ מַטֹּותָם | |
22 וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻת | |
23 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים | |
24 וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ׃ ס | |
25 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת־מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאֹות לִבְנֵי־מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ | |
26 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתֹו כֵּן עָשָׂה׃ ס | |
27 וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ | |
28 כֹּל הַקָּרֵב ׀ הַקָּרֵב אֶל־מִשְׁכַּן יְהוָה יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ׃ ס | |