Bamidbàr (במדבר) - Numeri 17

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר	1 Yahvé dit à Moïse:
2 אֱמֹר אֶל־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת־הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת־הָאֵשׁ זְרֵה־הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ	2 “Voici ce que tu diras à Éléazar, fils d’Aaron le prêtre: Retire les encensoirs d’entre les flammes et jettes-en le feu au loin, car ils sont consacrés.
3 אֵת מַחְתֹּות הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי־הִקְרִיבֻם לִפְנֵי־יְהוָה וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאֹות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל	3 Les encensoirs de ces hommes qui ont péché et qui en sont morts, te serviront pour faire les plaques du revêtement de l’autel. Ces encensoirs sont saints, puisqu’ils ont été en contact avec Yahvé. Ils seront un signe pour les Israélites.”
4 וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתֹּות הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ	4 Éléazar, le prêtre, prit donc les encensoirs de cuivre qui appartenaient à ceux qui avaient été brûlés, et on en fit des plaques pour le revêtement de l’autel.
5 זִכָּרֹון לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא־יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתֹו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה לֹו	5 Elles sont là pour rappeler aux Israélites que personne qui soit étranger à la race d’Aaron, ne peut s’approcher pour faire fumer l’encens devant Yahvé. Sinon, il aura le sort de Coré et de sa bande que Yahvé avait avertis par la voix de Moïse.
6 וַיִּלֹּנוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת־עַם יְהוָה	6 Le lendemain, toute la communauté des Israélites murmura contre Moïse et Aaron: “C’est vous, dirent-ils, qui avez fait mourir le peuple de Yahvé!”
7 וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל־אֹהֶל מֹועֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבֹוד יְהוָה	7 Tandis que la communauté s’attroupait contre Moïse et Aaron, ils se tournèrent vers la Tente du Rendez-Vous: la nuée l’avait couverte et la Gloire de Yahvé apparut.
8 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פְּנֵי אֹהֶל מֹועֵד׃ פ	8 Alors Moïse et Aaron s’approchèrent de la Tente
9 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר	9 et Yahvé dit à Moïse:
10 הֵרֹמּוּ מִתֹּוךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם	10 “Retirez-vous du milieu de cette communauté, et je vais l’exterminer sur-le-champ!” Ils tombèrent la face contre terre.
11 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת־הַמַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהֹולֵךְ מְהֵרָה אֶל־הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי־יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף	11 Moïse dit alors à Aaron: “Prends ton encensoir, mets dedans du feu de l’autel, dispose l’encens par-dessus et cours vers la communauté avec ton encensoir. Tu feras l’expiation pour eux, car la colère de Yahvé s’est déchaînée et le châtiment commence.”
12 וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר ׀ דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל־תֹּוך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל־הָעָם	12 Aaron fit comme Moïse avait dit, et il courut vers la communauté. Déjà le fléau frappait le peuple. Aaron disposa l’encens et fit l’expiation sur le peuple;
13 וַיַּעֲמֹד בֵּין־הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה	13 il se tint debout entre les morts et les vivants, et le fléau s’arrêta.
14 וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאֹות מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל־דְּבַר־קֹרַח	14 Ceux qui moururent frappés par le châtiment étaient au nombre de 14 700, sans compter ceux qui étaient morts à cause de Coré.
15 וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה׃ פ	15 Lorsque Aaron revint vers Moïse, à l’entrée de la Tente du Rendez-Vous, le fléau avait cessé.
16 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר	16 Yahvé dit à Moïse:
17 דַּבֵּר ׀ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטֹּות אִישׁ אֶת־שְׁמֹו תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ	17 “Dis aux Israélites de t’apporter une baguette par tribu, une baguette de la part de chacun des chefs de tribu. Cela fera donc douze baguettes et tu écriras le nom de chacun sur sa baguette.
18 וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבֹותָם	18 Sur la baguette de Lévi, tu écriras le nom d’Aaron, car il n’y aura qu’une baguette par tribu.
19 וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מֹועֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה	19 Tu les déposeras dans la Tente devant le Témoignage, là où je vous donne rendez-vous,
20 וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר־בֹּו מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת־תְּלֻנֹּות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם	20 et celui dont la baguette fleurira, c’est lui que j’ai choisi. Ainsi j’en finirai avec toutes ces plaintes des Israélites contre moi - je parle de leurs plaintes contre vous.”
21 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו ׀ כָּל־נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטֹּות וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתֹוךְ מַטֹּותָם	21 Moïse transmit ces paroles aux Israélites et chacun des chefs lui donna une baguette. Chaque tribu avait sa baguette, que portait son chef, soit douze baguettes. La baguette d’Aaron était avec les autres.
22 וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻת	22 Moïse déposa ces baguettes devant Yahvé dans la Tente du Témoignage.
23 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים	23 Le lendemain, lorsque Moïse entra dans la Tente du Témoignage, la baguette de la tribu de Lévi apportée par Aaron avait fleuri: des boutons étaient apparus, des fleurs étaient écloses et les amandes avaient mûri.
24 וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ׃ ס	24 Moïse retira donc toutes les baguettes de devant Yahvé et les apporta aux Israélites. Ils les virent et chacun reprit sa baguette.
25 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת־מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאֹות לִבְנֵי־מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ	25 Yahvé dit alors à Moïse: “Remets la baguette d’Aaron devant le Témoignage; elle y restera et ce sera un avertissement pour les rebelles. Ainsi tu éloigneras de moi leurs murmures et ils ne mourront pas.”
26 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתֹו כֵּן עָשָׂה׃ ס	26 Moïse fit comme Yahvé le lui avait ordonné.
27 וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבַדְנוּ	27 Les Israélites dirent à Moïse: “Nous mourons, nous sommes perdus! Nous allons tous mourir!
28 כֹּל הַקָּרֵב ׀ הַקָּרֵב אֶל־מִשְׁכַּן יְהוָה יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ׃ ס	28 En effet, quiconque s’approche de la Demeure de Yahvé en meurt. Allons-nous tous mourir ainsi?”