Isaiah (ישעיה) - Isaia 65

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד שִׁיר	1 In finem. Canticum psalmi resurrectionis. Jubilate Deo, omnis terra ;
2 לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיֹּון וּלְךָ יְשֻׁלַּם־נֶדֶר	2 psalmum dicite nomini ejus ; date gloriam laudi ejus.
3 שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ	3 Dicite Deo : Quam terribilia sunt opera tua, Domine ! in multitudine virtutis tuæ mentientur tibi inimici tui.
4 דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם	4 Omnis terra adoret te, et psallat tibi ; psalmum dicat nomini tuo.
5 אַשְׁרֵי ׀ תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ	5 Venite, et videte opera Dei : terribilis in consiliis super filios hominum.
6 נֹורָאֹות ׀ בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל־קַצְוֵי־אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים	6 Qui convertit mare in aridam ; in flumine pertransibunt pede : ibi lætabimur in ipso.
7 מֵכִין הָרִים בְּכֹחֹו נֶאְזָר בִּגְבוּרָה	7 Qui dominatur in virtute sua in æternum ; oculi ejus super gentes respiciunt : qui exasperant non exaltentur in semetipsis.
8 מַשְׁבִּיחַ ׀ שְׁאֹון יַמִּים שְׁאֹון גַּלֵּיהֶם וַהֲמֹון לְאֻמִּים	8 Benedicite, gentes, Deum nostrum, et auditam facite vocem laudis ejus :
9 וַיִּירְאוּ ׀ יֹשְׁבֵי קְצָוֹת מֵאֹותֹתֶיךָ מֹוצָאֵי־בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין	9 qui posuit animam meam ad vitam, et non dedit in commotionem pedes meos.
10 פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ ׀ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי־כֵן תְּכִינֶהָ	10 Quoniam probasti nos, Deus ; igne nos examinasti, sicut examinatur argentum.
11 תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ	11 Induxisti nos in laqueum ; posuisti tribulationes in dorso nostro ;
12 עִטַּרְתָּ שְׁנַת טֹובָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן	12 imposuisti homines super capita nostra. Transivimus per ignem et aquam, et eduxisti nos in refrigerium.
13 יִרְעֲפוּ נְאֹות מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעֹות תַּחְגֹּרְנָה	13 Introibo in domum tuam in holocaustis ; reddam tibi vota mea
14 לָבְשׁוּ כָרִים ׀ הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר יִתְרֹועֲעוּ אַף־יָשִׁירוּ	14 quæ distinxerunt labia mea : et locutum est os meum in tribulatione mea.
15 וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִה וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר	15 Holocausta medullata offeram tibi, cum incenso arietum ; offeram tibi boves cum hircis.
16 אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרֹות הָרִאשֹׁנֹות וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי	16 Venite, audite, et narrabo, omnes qui timetis Deum, quanta fecit animæ meæ.
17 כִּי־הִנְנִי בֹורֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנֹות וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל־לֵב	17 Ad ipsum ore meo clamavi, et exaltavi sub lingua mea.
18 כִּי־אִם־שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי־עַד אֲשֶׁר אֲנִי בֹורֵא כִּי הִנְנִי בֹורֵא אֶת־יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשֹׂושׂ	18 Iniquitatem si aspexi in corde meo, non exaudiet Dominus.
19 וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא־יִשָּׁמַע בָּהּ עֹוד קֹול בְּכִי וְקֹול זְעָקָה	19 Propterea exaudivit Deus, et attendit voci deprecationis meæ.
20 לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם עֹוד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא־יְמַלֵּא אֶת־יָמָיו כִּי הַנַּעַר בֶּן־מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחֹוטֶא בֶּן־מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל	20 Benedictus Deus, qui non amovit orationem meam, et misericordiam suam a me.
21 וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם
22 לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי־כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי
23 לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם
24 וְהָיָה טֶרֶם־יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עֹוד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע
25 זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמֹו לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי אָמַר יְהוָה׃ ס