Isaiah (ישעיה) - Isaia 65

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד שִׁיר	1 εις το τελος ωδη ψαλμου αναστασεως αλαλαξατε τω θεω πασα η γη
2 לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיֹּון וּלְךָ יְשֻׁלַּם־נֶדֶר	2 ψαλατε δη τω ονοματι αυτου δοτε δοξαν αινεσει αυτου
3 שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ	3 ειπατε τω θεω ως φοβερα τα εργα σου εν τω πληθει της δυναμεως σου ψευσονται σε οι εχθροι σου
4 דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם	4 πασα η γη προσκυνησατωσαν σοι και ψαλατωσαν σοι ψαλατωσαν τω ονοματι σου διαψαλμα
5 אַשְׁרֵי ׀ תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ	5 δευτε και ιδετε τα εργα του θεου φοβερος εν βουλαις υπερ τους υιους των ανθρωπων
6 נֹורָאֹות ׀ בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל־קַצְוֵי־אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים	6 ο μεταστρεφων την θαλασσαν εις ξηραν εν ποταμω διελευσονται ποδι εκει ευφρανθησομεθα επ' αυτω
7 מֵכִין הָרִים בְּכֹחֹו נֶאְזָר בִּגְבוּרָה	7 τω δεσποζοντι εν τη δυναστεια αυτου του αιωνος οι οφθαλμοι αυτου επι τα εθνη επιβλεπουσιν οι παραπικραινοντες μη υψουσθωσαν εν εαυτοις διαψαλμα
8 מַשְׁבִּיחַ ׀ שְׁאֹון יַמִּים שְׁאֹון גַּלֵּיהֶם וַהֲמֹון לְאֻמִּים	8 ευλογειτε εθνη τον θεον ημων και ακουτισασθε την φωνην της αινεσεως αυτου
9 וַיִּירְאוּ ׀ יֹשְׁבֵי קְצָוֹת מֵאֹותֹתֶיךָ מֹוצָאֵי־בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין	9 του θεμενου την ψυχην μου εις ζωην και μη δοντος εις σαλον τους ποδας μου
10 פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ ׀ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי־כֵן תְּכִינֶהָ	10 οτι εδοκιμασας ημας ο θεος επυρωσας ημας ως πυρουται το αργυριον
11 תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ	11 εισηγαγες ημας εις την παγιδα εθου θλιψεις επι τον νωτον ημων
12 עִטַּרְתָּ שְׁנַת טֹובָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן	12 επεβιβασας ανθρωπους επι τας κεφαλας ημων διηλθομεν δια πυρος και υδατος και εξηγαγες ημας εις αναψυχην
13 יִרְעֲפוּ נְאֹות מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעֹות תַּחְגֹּרְנָה	13 εισελευσομαι εις τον οικον σου εν ολοκαυτωμασιν αποδωσω σοι τας ευχας μου
14 לָבְשׁוּ כָרִים ׀ הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר יִתְרֹועֲעוּ אַף־יָשִׁירוּ	14 ας διεστειλεν τα χειλη μου και ελαλησεν το στομα μου εν τη θλιψει μου
15 וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִה וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר	15 ολοκαυτωματα μεμυαλωμενα ανοισω σοι μετα θυμιαματος και κριων ποιησω σοι βοας μετα χιμαρων διαψαλμα
16 אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרֹות הָרִאשֹׁנֹות וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי	16 δευτε ακουσατε και διηγησομαι παντες οι φοβουμενοι τον θεον οσα εποιησεν τη ψυχη μου
17 כִּי־הִנְנִי בֹורֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנֹות וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל־לֵב	17 προς αυτον τω στοματι μου εκεκραξα και υψωσα υπο την γλωσσαν μου
18 כִּי־אִם־שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי־עַד אֲשֶׁר אֲנִי בֹורֵא כִּי הִנְנִי בֹורֵא אֶת־יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשֹׂושׂ	18 αδικιαν ει εθεωρουν εν καρδια μου μη εισακουσατω κυριος
19 וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא־יִשָּׁמַע בָּהּ עֹוד קֹול בְּכִי וְקֹול זְעָקָה	19 δια τουτο εισηκουσεν μου ο θεος προσεσχεν τη φωνη της δεησεως μου
20 לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם עֹוד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא־יְמַלֵּא אֶת־יָמָיו כִּי הַנַּעַר בֶּן־מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחֹוטֶא בֶּן־מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל	20 ευλογητος ο θεος ος ουκ απεστησεν την προσευχην μου και το ελεος αυτου απ' εμου
21 וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם
22 לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי־כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי
23 לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם
24 וְהָיָה טֶרֶם־יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עֹוד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע
25 זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמֹו לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי אָמַר יְהוָה׃ ס